איזה אוכל חומצי? והאם זה בכלל משנה?

איזה אוכל הוא חומצי? והאם זה בכלל משנה? עגבנייה נחשבת למזון חומצי. גם תפוז, יוגורט, קפה ותפוח הם חומציים במידה כזו או אחרת. אבל האם מזון חומצי באמת גורם לצרבת? האם הוא יכול "לשרוף" את הפה? והאם בכלל יש משמעות לחומציות של האוכל שאנחנו אוכלים? כדאי לעשות קצת סדר.

איך מודדים חומציות?

יש סולם pH שמודד עד כמה תמיסה חומצית או בסיסית. pH של 7 נחשב ניטרלי. יש מ-0 עד 14. ערך נמוך מ-7 הוא חומצי, וערך גבוה מ-7 הוא בסיסי. רוב המזונות שאנחנו אוכלים - נמצאים בצד החומצי של הסולם, אבל בדרגות שונות מאוד.

כמה דוגמאות לערכים אופייניים:

- מיץ לימון: בערך pH 2-3

- חומץ: בערך 2-3

- משקאות קולה: בערך 2.5-3

- מיץ תפוזים: בערך 3-4

- תפוח: בערך 3-4

- עגבנייה: בערך 4-4.5

- יוגורט: בערך 4-4.6

- קפה: בערך 5

- בננה: בערך 5

- חלב: בערך 6.5-6.8

- מים: סביב 7

חשוב לזכור שמדובר בטווחים. החומציות יכולה להשתנות לפי הזן, מידת הבשלות, אופן העיבוד והמותג. עגבנייה באמת חומצית. כן. למרות שהיא לא חמוצה כמו לימון, ה-pH שלה נמוך משמעותית מ-7 ולכן מבחינה כימית היא בהחלט מזון חומצי.

זו גם הסיבה שעגבנייה או רוטב עגבניות עלולים לעיתים לצרוב כאשר יש פצע בפה, אפטה, רירית מגורה או אזור רגיש לאחר טיפול או ניתוח, אבל מכאן ועד למסקנה שעגבנייה "עושה חומציות בגוף" הדרך ארוכה.

חומציות בפה אינה צרבת

המילה "חומציות" משמשת בשפה היומיומית לתיאור כמה תופעות שונות: מזון חומצי יכול לצרוב בפה או בגרון אם הרירית רגישה. זו השפעה מקומית של המזון עצמו. צרבת, לעומת זאת, נגרמת כאשר תוכן הקיבה עולה לכיוון הוושט. החומצה במקרה הזה מגיעה מהקיבה. לכן מזון חומצי אינו גורם בהכרח לצרבת רק מפני שהוא חומצי. 

אצל אנשים שסובלים מריפלוקס, מאכלים כמו עגבניות, פירות הדר או משקאות מסוימים יכולים להחמיר תסמינים, אבל התגובה אישית ולא תלויה רק במספר ה-pH. גם גודל הארוחה, כמות השומן, אלכוהול, שכיבה לאחר האוכל וגורמים נוספים יכולים להשפיע.

האם בכלל קיימת תזונה שמשפיעה על החומציות של הגוף?

כאן נמצא אחד הבלבולים הגדולים. שימו לב לזה: חד משמעית: המזון שאנחנו אוכלים אינו משנה באופן משמעותי את רמת החומציות של הדם. הגוף שומר את ה-pH של הדם בטווח צר מאוד באמצעות הריאות והכליות.

כלומר, אכילת לימון אינה "מחמיצה את הדם", ואכילת מזון שמוגדר בתיאוריות מסוימות כ"בסיסי" אינה הופכת את הדם לבסיסי. לעומת זאת, המזון כן יכול להשפיע על ה-pH של השתן, וזה אחד המקורות לבלבול בנושא.

איך המזון כן משפיע על השתן?

כשהגוף מפרק חלבון מהחי, כמו בשר, דגים, ביצים, וגם דגנים מסוימים, נוצרים תוצרי פירוק חומציים, בעיקר גופרתיים, שהכליות צריכות לסלק, וזה הופך את השתן ליותר חומצי. לעומת זאת, ירקות ופירות, גם אם הם עצמם חומציים כשטועמים אותם, מתפרקים בגוף לתוצרים שדווקא גורמים לשתן להיות יותר בסיסי.

זו הסיבה שאנשים שאוכלים הרבה ירקות ופירות נוטים לשתן פחות חומצי, ואילו תזונה עתירת חלבון מהחי נוטה לגרום לשתן יותר חומצי.

יש לזה גם משמעות מעשית אחת שכדאי להזכיר:

שתן חומצי יותר יכול להגביר את הסיכון להיווצרות אבנים מסוג חומצת שתן, ולכן אצל אנשים שנוטים לאבני כליה מסוג זה, לפעמים ממליצים על תזונה עם פחות בשר ודגים. חשוב להבהיר שוב – זו השפעה על השתן בלבד, ולא על הדם או על "החומציות הכללית של הגוף".

האם יש מזון שבאמת בסיסי? התשובה כן, אבל הדוגמאות האמיתיות מעטות מאוד:

חלבון ביצה טרייה - הוא דוגמה טובה, ה-pH שלו נמצא בדרך כלל בין 7.5-9, כלומר בסיסי באמת מבחינה כימית. מעניין לדעת, ככל שהביצה נשמרת זמן רב יותר במקרר, ה-pH של החלבון דווקא הופך לאפילו יותר בסיסי, בגלל שפחמן דו חמצני בורח בהדרגה דרך הקליפה. זו הסיבה שחלבון ביצה ישן קצת יותר קל להקציף למרנג יציב מחלבון ביצה טרייה ממש. מעבר לחלבון ביצה, קשה למצוא מזון של ממש שהוא בסיסי במובן הכימי הזה.

אבקת סודה לשתייה - שנחשבת לתוסף מזון ולא מזון בפני עצמו, היא גם בסיסית באופן ברור, אבל היא לא משהו שאוכלים בפני עצמו. 

חשוב להיזהר - יש הרבה רשימות פופולריות באינטרנט שמכנות מזונות כמו אבוקדו, שקדים, ברוקולי או תרד "בסיסיים", אבל בפועל המזונות האלה הם חומציים, כמו רוב המזונות שלנו. שוב – הם משפיעים על החומציות של השתן, אבל לא יותר מזה.

השורה התחתונה

1. מזון חומצי יכול לצרוב רירית רגישה.          

2. הוא לא בהכרח גורם לצרבת.          

3. הוא גם לא "מחמיץ את הגוף".