"הגוף שלנו הוא מראה לנפש"

בגיל שלוש איבדה את אמה, בגיל 25 איבדה את אביה בפתאומיות ונאלצה להתמודד עם תביעת ירושה של מיליונים מצד מי שגידלה אותה. אחרי שנים של מחלות כרוניות, כאבים פיזיים ובור נפשי עמוק, דיינה כוכב עזבה את מסלול החיים שבנתה והיום היא עוזרת לאחרים לשחרר משקולות רגשיות דרך הגוף. בראיון לאבי כץ בתוכנית 'שיחות לילה' ב־103fm, היא מספרת על נקודת המפנה ועל שיטת השטיפה הרגשית האנרגטית.

כשמישהו נכנס לקליניקה של דיינה כוכב, מטפלת גוף־נפש בת 34 מהרצליה, ואומר לה: "עבר עליי שבוע קשה ואני אפילו לא יודע איך להתחיל", היא מכירה את המקום הזה מקרוב. לפני שהפכה למטפלת, כוכב עברה בעצמה מסע חיים מטלטל שהביא אותה עד לקצה - ומשם אל תובנות עמוקות על הקשר הבלתי נפרד שבין הנפש לגוף.

סיפור חייה של כוכב מתחיל בניו יורק, שם איבדה את אמה הביולוגיתכשהייתה בת שנתיים ושמונה חודשים בלבד. אביה חזר איתה ועם שני אחיה הגדולים לישראל, ושנה לאחר מכן נישא בשנית. במשך שנים האמינה דיינה שאמה נפטרה בפתאומיות, וגדלה כילדה מצטיינת ומרצה שביקשה לקבל אהבה ותשומת לב דרך הישגים. את האמת על נסיבות מותה של אמה גילתה במקרה רק סביב גיל 20, בשיחת מרפסת אגבית עם דודה.

"הבנתי שאני יכולה לבחור אחרת"

אך המשבר הגדול באמת הגיע בגיל 25. כוכב הייתה אז סטודנטית בשנה השלישית להנדסת תעשייה וניהול, כשאביה אובחן עם סרטן במעי בשלב ראשוני. מיד לאחר טיפול הכימותרפיה הראשון, הוא אושפז בעקבות חולשה, לקה בזיהום קטלני בבית החולים ונפטר בתוך ימים ספורים, ללא הזדמנות להיפרד.

"אבא שלי היה הקרקע שלי, הבסיס שלי", סיפרה כוכב בראיון. "אבל זה היה רק אירוע טראגי ראשון ברצף. שלושה חודשים לאחר מכן דפקו לי בדלת וקיבלתי תביעת ירושה של 90 עמודים מאשתו של אבי - האישה שקראתי לה 'אמא' במשך 22 שנה". במשך קרוב לשנתיים התמודדה הסטודנטית הצעירה עם מאבק משפטי על ירושה של מיליונים, בעודה שוקעת בחובות של מאות אלפי שקלים.

המתח הנפשי והטראומות המצטברות לא נשארו רק בראש, אלא התפרצו בגופה בעוצמה. כוכב סבלה ממחלת קרוהן, התכווצויות ברגליים, שיתוקי שינה ועקמת קשה בגב שחייבה זריקות וולטרן מדי שבועיים כדי שתוכל להתיישר. בנוסף, התפתחו יבלות ענקיות על מיתרי הקול שלה, והרופאים המליצו על ניתוח עם סיכון של 30 אחוז לאובדן הקול.

"החזקתי מסכה נהדרת של 'הכול בסדר, אני מתפקדת', אבל המסכה הזאת רוקנה אותי לגמרי", שיתפה. נקודת המפנה הגיעה כששכנה העניקה לה את הספר "מתה להיות אני" מאת אניטה מורג'אני, המתאר החלמה מסרטן בעקבות חוויית סף מוות. המשפט המרכזי שנחרט בה היה שהגוף שלנו הוא מראה לנפש, וכשהוא יוצא מאיזון - יש בתוכו צליל צורם שלא קיבל ביטוי.

באותו יום החליטה לסיים את התביעה המשפטית בכל מחיר כדי להציל את בריאותה. אלא שדווקא כשהמאבק הסתיים, נפער בה בור שחור של דיכאון ומחשבות אובדניות. ברגע קריטי על הגג, חוותה תחושה עמוקה של חיבור לסיפורה של אמה, והבינה שהיא משחזרת את אותו דפוס של הסתרה מאחורי מסכה. משם בחרה לצאת למסע ריפוי וחקירה עצמית: "הבנתי שהמחשבות שלי הן לא אני, ואני יכולה לקחת את המיקרופון ולבחור אחרת".

ככל שהחלה לבטא את עצמה החוצה ולהשמיע את קולה - היבלות במיתרי הקול נעלמו ללא ניתוח. ככל שהפסיקה "לסחוב" על עצמה את צרותיהם של כולם - הגב שלה התיישר.

"לעשות ספונג'ה לתאים"

היום כוכב עוסקת בשיטת שטיפה רגשית אנרגטית. לדבריה, הגוף הוא כמו כלי רכב, וסימפטומים פיזיים כמו כאב ראש או חרדה הם כמו נורת אזהרה שנדלקת בלוח המחוונים: "כשלוקחים כדור לכאב ראש, רק מנתקים את הנורה בלי לבדוק למה היא נדלקה".

איך נראה הטיפול בפועל? המפגש מתחיל בשיחה שבה כוכב מקשיבה לתסריט החיים של המטופל, ומאתרת רגעים מטלטלים שהפרו את האיזון וגרמו לגוף "להיתקע". בהמשך עוברים למיטת הטיפולים. בעיניים עצומות, כוכב לוחצת על נקודות ספציפיות בגוף (Trigger Points) שאוגרות מתח וכאב, כדי לאפשר לרגש הכלוא לצאת החוצה דרך בכי, צעקה או שחרור פיזי.

הטיפול משלב גם נשימות עמוקות המכניסות כמות מוגברת של חמצן לגוף. "אפשר לנקות בית עם סמרטוט, ואפשר לשפוך דלי מים ולעשות ספונג'ה רצינית", היא השוותה. "החמצן נכנס לתאים ומשחרר רעלים, מתח ורגשות".

לקראת סיום השיחה, הציעה שני כלים פשוטים שכל אחד יכול ליישם כדי להתחיל להניע אנרגיה תקועה בגוף. הראשון - להניח יד על הבטן ולנשום עמוק פנימה. טכניקה נוספת היא לרוקן את כל האוויר מהריאות עד הסוף, להמתין כמה שניות ללא אוויר, ואז לקחת שאיפה גדולה שמייצרת מעין "אתחול" למערכת. כמו כן, הציעה לצאת להליכה קצרה של חמש דקות, אך מעל הכול, המליצה להחליף שיפוטיות בסקרנות: "במקום לסגור את הדלת, תשאלו את עצמכם: מעניין מה הגוף שלי מנסה להגיד לי עכשיו?"