"ארבנו לנציג האיראני - עצרנו אותו בדרכו לבניין האו"ם ומסרנו לו את כתב התביעה"
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין: "בשביל לפתוח בהליך כנגד מדינה זרה, צריך למצוא נציג קונסולרי שלה"

עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון 'שורת הדין' סיפרה בתוכנית שבע תשע ב-103fm כי ראש עיריית בת ים צביקה ברוט הגיש תביעה נגד איראן בסך 250 מיליון ש"ח בעקבות פגיעת הטיל בעיר במהלך מבצע 'עם כלביא'. דרשן לייטנר ציינה כי היא מסרה את כתב התביעה לשגריר האיראני באו"ם.
תחילה אמרה דרשן לייטנר כי "בשביל לפתוח בהליך כנגד מדינה זרה צריך למסור לנציג קונסולרי שלה. מאחר ולמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עם איראן היינו צריכים למצוא דרך למסור לנציג דיפלומטי איראני. ולכן ארבנו לנציג איראני באו"ם. הוא חבר המשלחת האיראנית לאו"ם. בדרכו לבניין האו"ם עצרנו אותו, צביקה ברוט, אני והנציג הקונסולרי, ומסרנו לו את כתב התביעה".
מדוע מסירה ידנית ולא באמעצות שליח? לדברי נשיאת 'שורת הדין', "בשביל לוודא שבאמת זה קורה. איתור הנציג הקונסולרי נעשה על ידי השגרירות בישראל. היינו צריכים למצאו את האדם הנכון. היינו צריכים למצוא את המסלול שלו ולא להירתע. אני לא בטוחה שנציג DHL היה מתעקש כמו שאנחנו התעקשנו למסור לו את כתב התביעה".
"הוא אמר שהוא נציג דיפלומטי ולכן הוא לא לוקח את כתב התביעה", פירטה והמשיכה: "הסברנו שבתביעה שכזו, שנמסרת על ידי נציג דיפלומטי שלנו, הוא חייב לקבל את התביעה. היה דין ודברים. גם סירוב לקבל את המסירה נחשב מסירה כדין ופנינו עכשיו לבית המשפט".
"נצליח לצלוח את כל המשוכות: גם חסינות ריבונית, גם כשירות המסירה, וגם הוכחת הנזקים"
עוד אמרה כי "בית דין בין לאומי הוא בין מדינות וזה לא המקרה. גם בבית דין בארצות הברית לא ניתן לעשות, ששם לאיראן אין חסינות משום שזה רק לאמריקנים. פה זו אכן תביעה תקדימית בישראל. אבל אני חושב שנצליח לצלוח את כל המשוכות: גם חסינות ריבונית שמשרד החוץ יכול לטעון לה, גם כשירות המסירה, וגם הוכחת הנזקים".
"היו שם שני סוגי נזקים: תשעה אנשים שנהרגו והנזק לרכש שנגרם. בגין האנשים שנהרגו עוד לא הגשנו תביעה. אני רוצה לפותח את הדלת. קל יותר להתנהל מול העירייה בשלב הראשון בשביל לראות אם אני צולחת את כל המשוכות. אחר כך הדלת תהיה פתוחה לכולם להגיש תביעות כנגד איראן", הוסיפה.
בהמשך דנה בהליך הבוררות שעברה ישראל מול איראן. "היא הפסידה בבוררות והיא חייבת לכאורה את הכסף הזה לאיראן. ישראל כמובן אינה משלמת את הכסף לאיראן. אבל עד כמה תוכל להמשיך להחזיק בו, ולכן הפירתון הוא לתת את הכסף לאלה שנהפגעו מאיראן אבל שמחזיקים בפסק דין כדןי. לא באופן שרירותי ולא באופן שנתון לשיקול דעת של זה או אחר. אלא פסק דין חלוט[] שלאיראן הייתה אפשרות לבוא ולהתגונן בפניו".
"המלחמה לא נפתחה בעם כלביא", הדגישה. "זאת גם הטענה של ארצות הברית. המלחמה הזאת היא צעד מגננתי כלפי מה שהיה וכלפי מה שיהיה. ברור לכל שלאיראן יש יכולת להגיע לנשק גרעיני והמניעה הזאת, להביא אותה שלא להגיע למצב הזה, מוגנת על ידי המשפט הבין לאומי".

