"משרד המשפטים ייסד כלים לקבלת החלטות שמשאירים אוטונומיה בידי האדם"

שירלי רזניצקי, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות זקנה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שוחחה עם דני דבורין ויעל חביב ב-103fm על הסיוע בעניינים כספיים, רפואיים ואישיים לבני הגיל השלישי. כולל השאלה: האם המשמעות במקרה כזה היא בהכרח למנות מישהו שצריך לקבל עבורם החלטות?

המומחית שירלי רזניצקי הסבירה תחילה כי "אפשר להבחין בין המצב שהיה בישראל עד 2017 ומה שקורה מאז. אנחנו מקבלים החלטות כל יום, כל החיים, חלקן החלטות פשוטות וחלקן יותר משמעותיות כמו איפה נגור. המצב הרצוי הוא שאדם יקבל את ההחלטות בעצמו באופן אוטונמי, בהתאם לרצונות והערכים שלו. אבל יש מצב שבו בגלל מוגבלות, מחלה או ירידה קוגניטיבית, אדם מתקשה לקבל החלטות בעצמו וזקוק לעזרה. השאלה החשובה אילו סוגי החלטות לגבי עזרה הוא צריך. בעבר ברירת המחדל הייתה, במקרים רבים, מינוי אפוטרופסות שלוקחת את האוטונומיה מהאדם - כי בית המשפט ממנה אדם אחר שמקבל החלטות בעניינים מסוימים עבורו".

"ב-2016 עברה חקיקה של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שבה משרד המשפטים ייסד כלים חדשים לקבלת החלטות שמשאירים אוטונומיה בידי האדם. אחד מהכלים היה מינוי של ייפוי כוח מתמשך כשהאדם בוחר, בזמן שהוא כשיר, מי יקבל החלטות בשבילו כשהוא לא יהיה כשיר יותר".