103FM
ON AIRינון מגל ובן כספית09:00 - 11:00

"הרבה מאוד נזק"

אלוף (מיל') גיורא איילנד בעקבות ההצהרה הדרמטית של הנשיא טראמפ על הפסקת הסיוע הביטחוני: "זה נוגע לשאלה עמוקה: איך ישראל נתפסת היום בארה"ב?"

דונלד טראמפ ונתניהו בנימין
דונלד טראמפ ונתניהו בנימין · צילום: Joe Raedle_Getty Images

אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון דיבר ב-103fm על הצהרת הנשיא טראמפ על הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל.

אלוף (מיל') איילנד עסק תחילה בהפסקת הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל: "הסיוע הצבאי האמריקני לישראל התחיל עוד הרבה לפני 73, אבל במספרים קטנים. מאז מלחמת יום הכיפורים וביתר שאת הסכם השלום עם מצרים, הסכומים נעו בין 3 מיליארד דולר ל-3.8 מיליארד דולר. עד ההסכם האחרון של נתניהו ב-2016, ההסכם גם היה יותר טוב כי חלק  איפשר להמיר מהסיוע לשקלים כדי לייצר בישראל ולא רק נטו בארה"ב".

"דבר נוסף, במשך שנים היו כל פעם מתחים עם ארה"ב, למשל בתקופת בגין, שמיר ותקופות אחרות, ותמיד ידעו בארה"ב וישראל לעשות הפרדה ברורה. גם כשיש ויכוח פוליטי, הסיוע הביטחוני הוא דבר שנשאר", אמר איילנד והרחיב בדבריו על המצב עם ההסכם הנוכחי מול ארה"ב: "לצד זאת, ההסכם הקיים, שנחתם בין מדינות, אמור לפוג בסוף 2028 כלומר עוד שנתיים. היו ציפיות שהוא לא בהכרח יתחדש, בניגוד למה שקרה ל-50 ויותר השנים האחרונות. ההחלטה של טראמפ היא לא רק לא לחדש אותו, אלא להפר את ההסכם במין הוראה חדה מהיום למחר לסוף 2026 - זו מכה לא צפויה ויש בה הרבה מאוד נזק".

"בכל קנה מידה, מסך כל תקציב המדינה או התל"ג, זה לא כזה דרמטי. אבל זה ויתור על 12 מיליארד שקל השנה ו-12 מיליארד שקל בשנה הבאה - 24 מיליארד שקל שזה לא מעט. זאת למרות שישראל תמשיך לקנות את אותם מוצרים, כשבמקום שזה יקרה עם 'קופונים' אמריקניים היא תצטרך להוציא כסף ולשלם", הגיב להשלכות שעומדות בפני ישראל לאחר עצירת הסיוע והביא דוגמה: "אם הזמנת מחברה אמריקנית ייצור מטוסים או תחמושת, זה הסכם שמחייב אותך וא תהחברה האמריקנית. האמריקנים אומרים 'זה הסכם בינינו, איך אתה משלם? זו בעיה שלך". יש לנו אינטרס לא לעצור חלק מהעסקאות האלה באמצע. פתאום 12 מיליארד שקל תוך חודשיים זה לא כסף קטן".

"במשך שנים שלפני כן תקציב הביטחון בישראל היה בירידה"

האם הרציונל להפסקת הסיוע והתעצמות היכולת הישראלית לייצור עצמי, לאחר אירועי שבעה באוקטובר, תתגבר על החשש לאחר הפסקת הסיוע מארה"ב? איילנד טען מצידו: "הרציונל יכול היה להישמע יותר טוב, אילולא כל מה שקרה לנו אחרי שבעה באוקטובר, שבמשך שנים שלפני כן תקציב הביטחון בישראל היה בירידה. אמירתו של נתניהו, במושגים שלפני העלויות המטורפות בשנים האחרונות, הייתה הגיונית בפני עצמה".

על הבור התקציבי שהולך ומעמיק, ברקע החלטת הנשיא טראמפ, טען: "צריך לזכור שלא רק שאנחנו נמצאים בבור תקציבי עצום היום, עכשיו גם לוקחים לנו 12 מיליארד ש"ח. יש פה ההיבט אסטרטגי כי בחלק גדול מהכסף ישראל קנתה מטוסים ותחמושת, אבל חלק מהכסף הלך לפרויקטים משותפים בהם דולר אנחנו שמים ודולר האמריקנים היו שמים - והדולר שלנו היה מהסיוע. עשינו פרויקטים משותפים, למשל התקדמות עולם הלייזר בישראל, וכשאתה מפסיק את הפרויקטים הללו אז אתה מפסיק פרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית - כסוג של הבעת חוסר אמון".

"המסר כעת הוא הפוך, ישראל היא נטל, טרדה ומזיקה וגם לא פופולארית"

על הדרך בה רואות מדינות האזור במזה"ת למול הודעת טראמפ: "במשך עשרות שנים חוצה ממשלים דמוקרטים ורפובליקנים וממשלות בישראל, האמריקנים תמיד ידעו לומר לעצמם ולציבור האמריקני ומדינות אחרות 'שימו לב, ביטחון ישראל הוא אינטרס אמריקני' זה היה המסר". בהמשך הבהיר מה המסר הנוכחי של האמריקנים על הקשר עם ישראל: "המסר כעת הוא הפוך, ישראל היא נטל, טרדה ומזיקה וגם לא פופולארית. באופן עצמאי אפשר לחיות איתו, אבל הוא מתחבר לדברים אחרים שבעצם אומרים שארה"ב מתרחקת מישראל וזה עוד בתקופת טראמפ".

"השאלה העמוקה איך ישראל נתפסת בארה"ב - והיא נתפסת נורא. זה לא עניין של הסברה, אלא מדיניות. במיוחד מה שאנחנו עושים ביו"ש או מה שהמדינה לא עושה זה דבר שקשה להסביר אותו", טען לסיום באופן נחרץ.