בין קירות לחומות, בין מחלוקות לחיבורים
יהודית גריסרו התמקדה השבוע בתוכניתה בהשפעת תוצאות הבחירות על החברה בישראל, על אחדות והקשר ההיסטורי • וגם: רפואה מעוררת השראה

הבחירות אמנם מאחורינו, הקולות נספרו והתוצאות הוכרזו, אך נדמה שההכרעה האמיתית טרם הושגה. בפתח תוכניתה 'תחשבו טוב' ב־103fm, העלתה יהודית גריסרו על הכתב את התחושות המלוות את הציבור בימים אלה: "האפשרויות המוכרות, אלה שהתרגלנו לחשוב עליהן, לא מספקות תשובה. כל אפשרות חדשה מעוררת תקווה אצל אחד וחשש אצל האחר".
מתוך המורכבות הזו, הציעה גריסרו זווית ראייה מעודדת: להפוך את השבר להזדמנות להפסיק להיות פסקניים ולהיות יותר סקרנים, פחות שיפוטיים ויותר חומלים. המטרה אינה להכריע מי צודק, אלא למצוא את המחנה המשותף ולבנות קשרים במקום להגביה חומות.
כדי להבין את הקשר בין המציאות הלאומית לאושר האישי, התארח בתוכנית פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר מאוניברסיטת אריאל. פרופ' שביט הסביר כיצד בני אדם יודעים להסתגל ולהתרגל למצבים קשים, אך הזהיר מפני התפוררות החוסן החברתי שלנו: "איחוד הנס שלנו מתפרק, ואם זה יתפרק הכל יתפרק. אין לנו שום סיכוי לשרוד פה בלי הדבר הזה. הקהילתיות היא אחד משלושת הגורמים העיקריים לאושר של הישראלים. חבל, אנחנו מאבדים נכס אסטרטגי, לא פחות מזה!"
לדבריו, הציבור הדומם בישראל עייף מאוד מהשנים האחרונות ורוצה בשינוי אמיתי: "רוב גדול של הציבור הישראלי רוצה עכשיו ממשלה רחבה. בואי לא נקרא לה ממשלת אחדות, בואי נקרא לה ממשלת שיתוף לאומי, בסדר? לא אחדות לאומית, שיתוף, בואי נתחיל משיתוף, אחרי זה נדבר על אחדות".
"הזהות הראשונית שלנו היא עם ישראל":
חגי לובר, אביו של סמ"ר אלישע יהונתן לובר ז"ל שנפל ברצועת עזה, שיתף בתחושותיו לאחר תוצאות הבחירות. הוא קרא לציבור ולמנהיגים להפסיק להפוך דעות פוליטיות לזהויות קשיחות: "בשנים האחרונות שכחנו שאלה לא זהויות, אלה דעות! דעות לגיטימיות והזהות הבסיסית, הראשונית, המשמעותית שלנו היא הזהות של שייכות לעם הנפלא הזה, עם ישראל".
במהלך השידור חשף לובר יוזמה חדשה: "החל מיום שלישי אנחנו מקימים אוהל גדול מול הכנסת בגן הוורדים. אני קורא לכל המאזינים שמאמינים שצריך ללכת יחד לבוא ולקרוא לביבי ולאיזנקוט - אתם שזכיתם במירב הקולות באופן יחסי של העם הזה, צריכים להיכנס לחדר אחד ולדון על כל הדברים הקשים שיש ביניכם".
70 שנה למבצע קדש ומורשתו של משה דיין
בפינת ההיסטוריה של התוכנית, ציינו 70 שנה למבצע קדש. ד"ר יגיל הנקין ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון שוחח על תפקידו המרכזי של הרמטכ"ל דאז, משה דיין, במערכה ובקביעת הכללים והאסטרטגיה הצבאית: "מלחמת סיני אפשרה את בניין הכוח של צה"ל שהוביל גם לניצחון בששת הימים ואת חיזוק צה"ל. החישוב של מאזן ההישגים הוא מוצלח מאוד מבחינת ישראל".
בפינת הבריאות המסורתית, הביאה יועצת התקשורת דבורה שרר בשורה מדהימה ופורצת דרך המתרחשת ממש כאן בישראל: "חברה ישראלית רשמה פריצת דרך בתחום הרפואה: רקמת קרניות שיוצרה בהדפסה ביולוגית מתאי אדם הושתלה בחמישה מטופלים בבית החולים רמב"ם. מתורם אחד ניתן לייצר מאות שתלים במקום שתל אחד בלבד". הטכנולוגיה החדשנית פותחת פתח לתקווה עצומה לפתרון המחסור העולמי בקרניות, ואף סוללת את הדרך בעתיד להדפסת איברים נוספים כמו לב, כבד וכליה.
ההבדל בין להג לשיחה אמיתית
לקראת סיום התוכנית, עסק הרב איתמר חייקין, ראש המכינה הקדם-צבאית 'רוח השדה', בפרשת השבוע ובעוצמתה של תקשורת אנושית עמוקה, תוך התייחסות למשמעות המילה 'שיחה' לעומת דיבור: "בשיחה אני גם קולט ולא רק פולט, אני מקשיב ולא רק מדבר. בשיחה תמיד אני בא עם משהו חדש ולכן חייב להתחדש משהו, אני יוצא אחרת. אולי יש משהו יותר עמוק: שבשיחה מלב אל לב אתה מרגיש כמו איזה רגע מקודש, אתה מרגיש כמו התגלות ממש!"
הרב חייקין הוסיף כי בעולם רווי מילים ודעות, החשיבות של הקשבה אמיתית, ענווה ופתיחות הלב היא קריטית מאי פעם כדי לבנות גשרים ולמצוא את המשותף בחברה הישראלית.
