ה-7 באוקטובר? "גינינו אז ונמשיך לגנות עד קץ עולם"

המפלגות הערביות רשמו בקלפי הישג יוצא דופן ומזהיר של מנדטים. זוהיר בהלול, לשעבר ח"כ ערבי מטעם מפלגת העבודה, נזכר באנקדוטה משעשעת שהייתה לו בעבר עם אלי אוחנה, ניתח את תוצאות הבחירות ודיבר על העתיד המשותף של החברה הישראלית. 

סרי נהנה לשמוע שוב את בהלול , צחק ושאל: "מה הגול הכי גדול ששידרת במשחק שבו אלי אוחנה היה מעורב?". בהלול הופתע וניסה להיזכר: "אוחנה כבש שער ניצחון 1-0, אני לא זוכר נגד מי ואני כמובן הזמנתי אותו לראיון באותו מעמד ואוחנה תמיד היה איש בסבר פנים מאוד חמות, הוא הגיע לעמדת השידור קורן מאושר כהרגלו". 

לאחר מכן התייחס לביקורת כלפי מנהיג המפלגות הערביות והטענות כלפיהם כי אינם מוכנים לגנות את ה-7 באוקטובר, אמר: "אנחנו גינינו אז ונמשיך לגנות עד קץ עולם, זה היה מחפיר, טבח נוראי, קרע אותנו לגזרים והוביל אותנו למצב כמעט בלתי אפשרי לחיות במשותף בעקבות כל הטראומה שפקדה בציבור היהודי ובאנושות באופן כללי. זה עניין אנושי אוניברסלי. אנחנו לא נקבל בשום פנים ואופן את העניין הזה של קבלת חמאס. באותה נשימה צריך להזכיר שלא מוצאים פתרונות מדיניים למצב הנורא שבו אנחנו נמצאים, מלחמה רודפת מלחמה, מלחמה נושקת מלחמה, הממשלה שלנו רוצה את המלחמות האלה". 

עוד ביטא את תחושותיו בעקבות היחס של אוכלוסיית הרוב היהודית כלפי המיעוט הערבי בישראל: "אני הייתי במפלגה יהודית-ציונית אבל כל הזמן מעמיסים עלינו תנאי סף. תנאי הסף הראשון בתוך החברה הפוליטית בישראל זה להיות ציוניים. אנחנו לא יכולים להיות ציוניים, מה לעשות? אתם מבקשים מאיתנו לשנות דנ"א? אני יכול לשנות את נפשי? מהותי? הוויתי? אנחנו פלסטינים, ערבים, אבל אנחנו גם אזרחי מדינת ישראל. אי אפשר להעמיס עלינו יותר על המידה, פעם אפשר להיות ציוני, פעם אפשר לגנות וכך הלאה והלאה, כדי לקבל את הזכויות אני לא צריך להוכיח שום דבר וזאת בעצם העובדה שאני לא מפר חוק". 

"הציבור הערבי לא בגד, לא יצא מהמחתרת כדי לפגוע בביטחון - הוא הוכיח פעם אחר פעם"

בהמשך ניסה להסביר מדוע הערבים הגיעו במספרים רבים להצביע: "הציבור הערבי בעצם חש מאוים, חשוף ונתון לסכנות אקוטיות הולכות וגוברות. בנושא הזה המדינה לא הצליחה להכיל את הציבור הערבי. הציבור הערבי הרגיש שהוא צריך להגן על עצמו מעצמו, כשהבן האדם מצוי במצוקה, הוא מתקרב ומפגין חמימות, העיניים מצטלבות והמטרות הולכות ונעשות זהות כדי לשרוד. זו אחת מהסיבות המרכזיות והפרסונליות שלי לכך שהערבים נהרו לקלפיות". 

בנוגע לטענות על מעורבות זרה בתוך המגזר הערבי ומתן כספים על ידי קטאר: "באופן אישי אני רוחש לשופט סולברג. איני מטיל דופי חלילה בהחלטות שלו ובדרישה שלו גם בסוגייה הרגישה הזו אבל צריך לזכור שיש כל מיני אינטרסנטים שלא ראו בעין יפה, מהצד היהודי של המתרס הדמוגרפי בישראל, הם לא ראו בעין יפה שהערבים הגיעו ל-19 מנדטים. צריך לבדוק גם את המניע שמביא לחקירה הזו ולשמועות האלה. איך מגיעים לחומרים האלה? יכול להיות שהמידע שתול. אני לא יכול להגיד את הדברים במפורש, קטונתי. אני לא איש שיש לו קשרים". 

כמו כן, בהלול הבהיר: "פקעה נפשנו מהעבודה שזה שתי אוכלוסיות שלא מוצאות מכנים משותפים, אני רוצה הושטת ידיים, אני שואף לזה, אני מתפלל לכך שיגיע יום והכישלון הקולוסאלי של החיים המשותפים ישוקם. הפרויקט הזה חייב להיות משוקם. מתנ"סים מיוחדים, מפלגות מתאחדות בקואליציות, למה לא?". 

זאת ועוד, ציין: "הציבור הערבי הוא ציבור שמציית לחוקי המדינה, הוא תורם את תרומתו כלכלית, בונה את הארץ, משרת במסעדות, מציל נפשות בבתי חולים ובתי אבות, אנחנו יכולים להמשיך ולספר. גם ברגעים מאוד רגישים במדינה, הציבור הערבי לא בגד, לא יצא מהמחתרת כדי לפגוע בביטחונה של המדינה. הציבור הערבי הוכיח פעם אחר פעם בבגרות אזרחית מופתית", וציין כי הפחדים בחברה היהודית מרחיקים את הציבור הערביים, "הפחדים קמאיים...הושטת היד של הצד הערבי לא מצאה הושטת יד מנגד של הצד היהודי. כשאתה מנודה אתה חוזר למקורות ולשורשים הפלסטיניים שלך".