״הן עשו כאן מהפכה, והן מוכנות לבוא ולדבר עם שליחות״
סיגלית בנאי, מרצה לקולנוע מייסדת חממת בעיני אישה ליוצרות בדואיות בנגב: ״נשים בדואיות בד״כ לא יכולות לשחק ובמיוחד לא תפקיד רגיש שמסכן אותה״

הקולנוע הולך וזוכה למקום של כבוד וצמיחה גם בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל, ובתוכה האוכלוסייה הנשית שזוכה לקול נוסף. סיגלית בנאי, מרצה לקולנוע בביה״ס לאומנויות הקול והמסך ומייסדת חממת בעיני אישה ליוצרות בדואיות בנגב, שוחחה עם איריס קול ב-103fm על ההכנות לקראת פסטיבל קולנוע דרום ה-25 שיתקיים בשדרות בתחילת חודש נובמבר. וגם: סרטה הראשון של נסרה אזברגה, אמנית מרהט, שנקרא חוט הדם ומבוסס על מקרה אמיתי.
בנאי אמרה בראשית דבריה על החממה שהקימה: ״מדובר בחממת קולנוע ליוצרות בדואיות כשלנשים הבדואיות אין קול וקולן לא נשמע. הן בתחתית הסולם החברתי מבחינת זכויות ויכולות לשנות את מצבן. עשינו מעין מסלול עוקף לימודי קולנוע, לקחנו נשים שהן יוצרות ואמניות, העברנו אותן חממה מזורזת שבה יילדתי סיפורים אישיים שלהן״. עוד סיפרה על התהליך שעברו הסיפורים לכדי סרט שלם: ״הפכנו אותם לסרטים מקצועיים עם תקציב מלא כולל צלמת ועורכת מקצועית ובליווי אישי שלי. התקציבים מגיעים מקרן נגב ומפעל הפיס ובשיתוף סטודנטים. 2 סרטים יוקרנו בפסטיבל קולנוע דרום - חוט הדם שעוסק ברצח נשים ועץ הג׳ומייזה שעוסק בהריסת כפרים״.
״נסרה היא לוחמת שלקחה את הדבר הזה, פעם ראשונה שדבר כזה נעשה, והשחקנית שמשחקת את האישה שנרצחה גם היא הייתה בחממה״, סיפרה בנאי על המעורבות ביצירת הסרטים והוסיפה: ״מדובר באישה בדואית שמגלמת לראשונה אישה בדואית בסרט של אישה בדואית. בד״כ בסרטים על בדואים לוקחים שחקניות מהצפון, כי נשים בדואיות לא יכולות לשחק ובמיוחד לא תפקיד רגיש שמסכן אותה. הן עשו כאן מהפכה, והן מוכנות לבוא ולדבר עם שליחות״.
