"אפשר לבדוק אמינות עד רמה מסוימת"

ארבעה ימים לבחירות, ד"ר מנחם לזר, מנכ"ל לזר מחקרים והאיש שעומד מאחורי סקרי 'מעריב', שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד ב-103fm, סיפר מה לדעתו יכריע את הבחירות, ואיך, למען השם, מצליחים להתמודד עם משתתפים בסקר שלא אומרים אמת.

בסקר 'מעריב' שפרסם לזר הבוקר (ו') מפלגתם של הנדל וזליכה צולחות בקושי את אחוז החסימה, ומפלגתו של עופר וינטר לא מצליחה בכך. "זה ישנה את מפת הגושים. ,בסקר האחרון, כשעופר וינטר לא עבר, יש נטייה לכיוון גוש האופזויציה. אם שתיהן עוברות - יהיה סוג של תיקו", אמר. "חזרנו ל-2022 עם מרצ שלא עברה את אחוז החסימה, ואתם יודעים מה קרה בתוצאות הסופיות".

הנעלם הנוסף שקשה לחזות בסקרים הוא אחוז ההצבעה. לזר מעריך כי הפעם ישראלים רבים יותר ילכו אל הקלפי. "סקר הוא לא הכלי למדוד אחוז הצבעה, אבל אנחנו יכולים להעריך שהוא יהיה יותר גבוה מאשר בבחירות האחרונות, שם הוא נע בסביבות ה-70-71 אחוזים. המוטיבציה היא בעיקר בקרב גוש האופוזיציה, וגם בקרב מצביעי המפלגה הערביות".

ואכן, הסקר הנוכחי מראה עלייה מרשימה בכוחן של המפלגות הערביות: הרשימה המשותפת ורע"ם, שמזנקות ל-14 מנדטים יחד. "מבחינת הגושים הקואליציה עומדת על 48 מנדטים, והאופוזיציה הציונית עם 54, המפלגה של הנדל וזליחה עם 4 מנדטים", אמר. "אחת הסיבות לתוצאה הזאת היא שוינטר לא עובר. אם הוא היה עובר היינו מתקרבים לתיקו בין הגושים".

"סקר ממוצע מכיל 500 איש, ולקראת הבחירות אנחנו מעלים את המגם. הסקר הזה נערך על 1,043 משיבים, ועשינוי עיבוי טלפוני על אוכלוסיות ערביות וחרדיות", הסביר איך הדברים עובדים באמת. ועדיין, חישוב קל מעלה כי התוצאה שמתקבלת לדבי שתי המפלגות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה מאוד שברירית. "עובר או לא עובר זה ארבעה אנשים. ככה עובדים הסקרים".

הוא נשאל כיצד הוא מצליח להבחין בין נסקרים שמשיבים בכנות, לבין כאלה שמשקרים לו בכוונה. "אפשר לבדוק אמינות עד רמה מסוימת. יש את הפרטים הדמוגרפיים שלך שאמורים להיות תואמים למה שתאמר", השיב על כך בכנות. "אם אתה אומר שפעם אחת הצבעת לחד"ש, ועכשיו אתה אומר שתצביע  לעוצמה יהודית, זה יועבר למנהלי הפאנלים. יש אפשרות לעלות אותך לבירור. אני יודע שמשיב איקס ענה פעם ככה ופעםו ככה, יהיו בקרות. אבל גם זה עד רמות מסוימות".

באשר לדפוסי ההצבעה של המצביעים החדשים, לזר הבחין בשינוי ביחס למערכות הבחירות הקודמות. "מקובל להניח שהצעירים הולכים לקצוות: מי שבימין הוא יותר בימין, ומי שבשמאל - הוא יותר בשמאל. אבל זה דור שהתבגר דרך המלחמה, והדברים האלה הופכים אותו ליותר בוגר מאשר היה לפני עשר שנים".