"לכל אדם יש אגדה שהוא בא להגשים"

יהודית גריסרו אירחה בתוכניתה השבוע את שמעון קסלסי, מייסד 'אני אגדה'; תא"ל (מיל') לירון דונל, לירון דונל - מנכ"לית ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF); פעיל ההסברה ג'ונתן אלחורי; יועצת התקשורת בתחום הבריאות דבורה שרר; והרב איתמר חייקין, ראש המכינה הקדם־צבאית 'רוח השדה'.

שמעון קסלסי הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ואיש הייטק, שלפני 15 שנה החליט לשנות כיוון ולצלול אל עולם התודעה והרוח. לדבריו, הכול התחיל דווקא מהכנה לפסיכומטרי. "אמרו לי שאני צריך לשפר את האנגלית, אז ביקשתי ספר קליל שאוכל לקרוא באנגלית, והציעו לי את 'האלכימאי'", סיפר. "זה היה המפגש הראשון שלי עם רעיונות רוחניים לא דתיים. עברו 20 שנה ולא הפסקתי לקרוא בספר הזה, אני קורא בו כל יום". שנה לאחר מכן חווה משבר אישי ש"ניפץ את בועת התודעה" שלו, ויצא למסע של חקירה עצמית: קורסים בפסיכולוגיה ובפילוסופיה במסגרת לימודי ההנדסה, ובהמשך לימודים מעמיקים במוסדות שונים.

את המעבר הוא לא תיאר כרגע אחד של הארה. "זה היה כל הזמן צעד אחרי צעד, וככה באמת עושים שינוי", הוא אומר. "בחיים לא מקבלים מה שרוצים, אתה מקבל את מה שאתה. כשאתה רוצה לעשות שינוי בחיים שלך, הדבר שצריך לשנות הוא הזהות שלך". גם שם המיזם, 'אני אגדה', נולד בהשראת פאולו קואלו: "הוא דיבר על אגדה אישית שיש לכל אחד. חיברתי את זה לרעיון שהשינוי מתחיל ב'אני', וכך יצא 'אני אגדה', כי לכל אדם יש אגדה עצמית שהוא בא להגשים כאן".

ומה היא הנדסת תודעה, מושג שנתפס לרוב באור שלילי? "זה משהו שמנהיגים ושליטים עשו בו שימוש לאורך אלפי שנים", מסביר קסלסי. "מהחקירה שלי מצאתי איך אדם יכול להנדס את התודעה של עצמו. כשהוא משנה את האני שלו ואת מערך האמונות שלו, ההתנהגות שלו משתנה, נסיבות החיים שלו משתנות והתוצאות משתנות".

כדוגמה הביא את אחד מלקוחותיו הראשונים, מורה לאלקטרוניקה שתכנן קריירה בהייטק, וכיום הוא הבעלים של הוצאת ספרים ומקים סטארט-אפ בינלאומי בתחום. ואיך יודעים שמצאנו את האני האמיתי? "יש לנו מעין אות GPS שמכוון אותנו כל הזמן, והוא נקרא 'רצון'. כל תוצאה בחיים שאנחנו לא מרוצים ממנה נובעת מחוסר אותנטיות". הטיפ שלו למי שרוצה להתחיל: "סבלנות. ללמוד לאט ולא לנסות הכול במכה אחת".

"השירות הצבאי הוא הזדמנות לשוויון הזדמנויות"

תא"ל (במיל') לירון דונל, מנכ"לית ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) ולשעבר ראש מטה פיקוד העורף, סיפרה על שבוע ההוקרה לחיילים הבודדים. "בצה"ל משרתים כ־-8,000 חיילים בודדים. מאז ה־7 באוקטובר, 50% מהם הם נעדרי עורף משפחתי: צעירים וצעירות שגדלו בישראל, אבל מסיבות שונות אין להם בית לחזור אליו. 40% הם עולים חדשים, ו־2% הם לצערנו יתומים". רוב העולים הגיעו מארצות הברית, רוסיה, צרפת, אוקראינה ובריטניה, ו־30% מכלל החיילים הבודדים משרתים בתפקידי לחימה. "לנעדרי העורף המשפחתי, השירות הצבאי הוא הזדמנות לשוויון הזדמנויות ולבניית העתיד", אמרה. "והעולים עזבו בית, משפחה, חברים ושפה, מתוך ציונות ואהבת הארץ. חייל בודד נדרש להתמודדות רגשית ותפקודית מאתגרת יותר מכל חייל רגיל".

שיאו של השבוע הוא 'יום הסידורים', שיתקיים ב־22 בחודש באקספו תל אביב, ביתן 10, בין השעות 9:00 ל־16:00, וצפויים להגיע אליו כ־6,000 חיילים. "ביחד עם צה"ל, עמותת 'נפש בנפש' והאגודה למען החייל, נעמיד לרשותם יותר מ־100 דוכנים של יותר מ־50 משרדים, ארגונים ועמותות", הסבירה דונל. "המטרה היא לקצר בירוקרטיה, למצות זכויות במקום אחד ולסגור מעגלים, מול משרד הפנים, ביטוח לאומי, משרד העלייה והקליטה, חברת החשמל ועוד".

השנה, למשתחררים בקרוב יוצבו דוכנים של האגף לחיילים משוחררים, קרן הסיוע למשרתי מילואים, תוכניות לתמיכה רגשית ולעיבוד חוויות לחימה ותוכנית המלגות IMPACT ללוחמים משוחררים. לדבריה, היקף התרומות לעמותה, שהוקמה על ידי יהודי ארה"ב, שילש את עצמו במהלך המלחמה. "לצערי היו גם חיילים בודדים ששילמו בחייהם, ויש כאלה שמתמודדים עם טראומות. אנחנו משתדלים ללוות ולעזור גם למי שבוחר לחזור לארץ מוצאו".

"כשרוצים להשמיד את ישראל, רוצים להשמיד גם אותי"

סיפורו של ג'ונתן אלחורי מתחיל בדרום לבנון. באוגוסט 2001 הגיע לישראל עם אמו ואחיו, שנה וחצי אחרי נסיגת צה"ל מדרום לבנון והגעת אביו לישראל עם חיילי צד"ל. "הסיפור שלי מתחיל כילד בן 9 שנעמד מול תלמידים בבית ספר בחיפה, התלמיד היחיד שדובר ערבית", הוא מספר. "מצאתי את עצמי עונה על השאלות הקשות: מאיפה אתם? מה הסיפור של צד"ל? ההורים שלי, כמו משפחות רבות של צד"ל, חתמו על שותפות גורל עם מדינת ישראל. אנחנו רואים את עצמנו ישראלים לכל דבר".

את הדחף לפעילות ההסברה הוא מסביר בפשטות: "כשראיתי איך מוציאים את דיבתה של ישראל בעולם ומשקרים על החיים שלנו כאן, במיוחד כמיעוט, לא יכולתי לעבור על זה לסדר היום. כשרוצים להחרים או להשמיד את ישראל, רוצים להשמיד גם אותי כחלק ממנה".

ב־2014, במהלך מבצע 'צוק איתן', יצא למשלחת הראשונה שלו לסטוקהולם, וב־2017 הקים עם ארגון DiploAct קבוצה של נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובדואים שיוצאת למשלחות בארה"ב, קנדה, אירופה ודרום אפריקה. "כשסטודנטים אומרים לי 'חיפה היא עיר אפרטהייד', אני עונה: 'אני גר בחיפה, למדתי שם, ואבא שלי עובד באגד'". בשנה שעברה הציבו באוניברסיטת קולומביה מיצג של 1,200 כיסאות עם תמונות הנרצחים מה־7 באוקטובר. "כשאנשים ראו את התמונות ואת ההיקף, פתאום נפל להם האסימון", סיפר. "זה נותן תקווה, ומלמד שחשוב להמשיך להיות בשטח ולדבר".

"גינה ניידת שמביאה את הטבע ישירות לאנשים עם מוגבלויות"

בפינת הבריאות סיפרה יועצת התקשורת דבורה שרר על המיזם 'שותלים תקווה בלב היער'. "זה פרויקט מרגש: גינה ניידת שמביאה את הטבע ישירות לאנשים עם מוגבלויות", אמרה. "באירוע השתתפו עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים עם מוגבלויות". הגינה היא מיזם חדש של האגודה לבריאות הציבור, בשיתוף קק"ל וקרנות הביטוח הלאומי.

"הגינה מגיעה על נגרר המחובר לרכב, מונגשת לחלוטין לכיסאות גלגלים ולהליכונים, ומכילה אדמה, צמחי תבלין, פרחים וכלי עבודה", תיארה שרר. את הרעיון מובילה אמל מוסא, מנהלת תחום קידום בריאות בצפון מטעם האגודה לבריאות הציבור. "בסיום הפעילות כל משתתף יוצא עם עציץ אישי ששתל בעצמו".

"הצומת בין סדום לירושלים עומדת בפני כל אחד מאיתנו"

את התוכנית חתם הרב איתמר חייקין, ראש המכינה הקדם־צבאית הדתית 'רוח השדה', עם פרשת לך לך. "בפרשה מתוארת מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, שבה נשבה לוט, בן אחיו של אברהם", הסביר. "אברהם מתגייס לחלץ את בן אחיו ואת אנשי סדום, ולהשיב את החטופים ואת הרכוש".

כשאברהם חוזר, לדברי הרב חייקין, פוגשות אותו שתי דמויות שמייצגות שתי גישות הפוכות לחיים. ברע מלך סדום אומר לו "תן לי הנפש והרכוש קח לך", ביטוי לתפיסה של תאוות בצע: מה אני יכול לקחת ולהרוויח. מנגד, מלכי-צדק מלך שלם, היא ירושלים, מוציא לאברהם לחם ויין ומברך אותו, ביטוי לתפיסה של נתינה. "הצומת הזה שבין סדום לירושלים, בין לקיחה לנתינה, עומד בפני כל אחד מאיתנו מדי יום", סיכם. "האושר האמיתי הוא תוצאה של נתינה לזולת".