הבדלי הדורות

בשנים האחרונות, כחלק מיוקר המחיה והשאיפה לפיתוח קריירה של שני בני הזוג, מעורבותם של הסבים והסבתות בגידול הנכדים הפכה למשמעותית מאי פעם. הם כבר מזמן לא מגיעים רק לביקורים בסופי שבוע, אלא מהווים חלק בלתי נפרד מהשגרה היומית - מאיסוף מהמסגרות ועד חוגים. אולם לצד העזרה המבורכת, המפגש הבין־דורי הצפוף מציף לא פעם דילמות לגבי הצבת גבולות, חלוקת תפקידים ופערי גישות בחינוך.

על פי הילה אטקין, מוסמכת מכון אדלר המסייעת לחיזוק הקשרים המשפחתיים, המפתח ליחסים תקינים טמון ביכולת של ההורים לשחרר מעט שליטה ולהבין שלכל דור יש את התפקיד שלו. "אנחנו צריכים כפר כדי לגדל ילדים, והסבא והסבתא היום הם מאוד מעורבים ומאוד משמעותיים בחיים של כל המשפחה", מסבירה אטקין. לדבריה, אחת הטעויות הנפוצות היא החשש שהצבת גבולות תפגע באווירה: "התפיסה הכי מוטעית היא שהצבת גבול שקולה לריב או לפגיעה בקשר. אנחנו יכולים לשמור על גבול נוקשה, אבל עדיין להפגין רכות, אהבה ושוויון כלפי הצד השני".

ללמוד להקשיב במקום לשפוט

הצבת גבולות, מסבירה הילה אטקין, אינה חייבת להגיע בצורה של עימות, אלא יכולה להישען על תקשורת ברורה ורכה. היא מדגימה זאת באמצעות מקרה מהקליניקה, שבו אב התקשה להציב גבולות לבתו בת ה-10 לאחר שחברותיה לכלכו את החדר. במקום לכעוס או לנקות במקומה, האב הציב גבול על ההתנהגות שלו עצמו: הוא בירך על השהות עם החברות, אך הבהיר בצורה ברורה שאם החדר מלוכלך - הוא לא זה שמנקה. בכך, הילדה למדה לקחת אחריות על תוצאות מעשיה מבלי לפגוע ביחסים עמו.

כשמדובר ביחסים בין ההורים לסבים, פערי הדורות עשויים לעורר תסכול - בעיקר כאשר הגישות החינוכיות שונות. אטקין ממליצה להחליף את השיפוטיות בסקרנות: "לכל דור יש את 'ככה עושים' שלו, והבעיה מתחילה כשהוא הופך ל'ככה חייבים לעשות'. במקום לשאול מי צודק, רצוי לשאול 'מה חשוב לך כאן?'. להורים הייתי מציעה לא לנסות לחנך מחדש את הדור הקודם אלא לעשות תיאום ציפיות, ולסבים - להביא את ניסיון החיים שלהם מתוך פתיחות לחוקים שההורים מבקשים להנחיל".

בסופו של דבר, השוני בין הבתים לא רק שאינו מזיק, אלא עשוי אף לתרום להתפתחותם של הילדים. כשהילדים נחשפים לחוקים שונים אצל ההורים ואצל הסבים, הם מפתחים סתגלנות ויכולות חברתיות גבוהות יותר. כפי שמסכמת אטקין: "ככל שנכיל, נבחר את המלחמות שלנו ונביא סקרנות ושותפות - תהיה הרמוניה והמון כיף בבית".