"היום הייתי מפחד יותר ליצור אלבום כזה"

36 שנים לאחר שיצא "רוצה ויהיה", האלבום המחוותי המצליח של ארקדי דוכין לשיריו של ולדימיר ויסוצקי, המוזיקאי המוערך התארח באולפן 103fm במסגרת התוכנית 'אלבומי המופת' עם רז שכניק. בשיחה גלויה וחשופה סיפר על היציאה לדרך סולו בשיא ההצלחה של 'החברים של נטאשה', התרגום של מיכה שטרית ויהונתן גפן, והמפגש המפתיע עם חבריו של המשורר הרוסי האגדי.

בשנת 1990, בעוד מדינת ישראל מנסה להתרגל לגלי העלייה הגדולים מברית המועצות ולשינוי פני המדינה, יצא לאור אלבום יוצא דופן. ארקדי דוכין, שהיה באותה תקופה סולן להקת 'החברים של נטאשה' בשיא הצלחתה, החליט לפרוץ בקריירת סולו ולהעניק חיים חדשים בעברית לשיריו של ולדימיר ויסוצקי - מהקולות הגדולים והמשפיעים בתרבות הרוסית.

התחלה בתא הציבורי וקלטות מוברחות

"אין נער, ילד, אדם מבוגר או פרופסור שלא מכיר את ויסוצקי", מספר דוכין. "ההפצה של שיריו הייתה דרך קלטות שמוברחות ומגיעות לכל בית ברוסיה. אבא שלי היה מעריץ גדל שלו, ולמעשה הוא היה אסור פורמלית - מתוך 2,500 שירים יצאו לו רק 14 תקליטונים. הוא נחשב 'לא חוקי', אבל המשטר כל כך אהב אותו שלא עשו לו כלום".

תהליך יצירת האלבום 'רוצה ויהיה' היה מהיר וטוטאלי. "נכנסנו לאולפן בקיבוץ בלי אף שיר מתורגם מראש, וגם לא בחרנו שירים מראש", נזכר דוכין. "במהלך 7 ימים עשינו אלבום שלם". לצד מיכה שטרית, שתרגם את מרבית שירי האלבום, בלט גם תרגומו של יהונתן גפן ז"ל לשיר 'טמבל'. "בשיר אחד שנתקענו, אמרנו שאנחנו רוצים להכיר את יהונתן גפן. הוא אמר שהוא צריך בקבוק וויסקי ושעתיים לשבת איתי - וכך היה".

הלהיט 'טמבל', שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם דוכין, עוסק במנהיגות ובעוצמה הרסנית. "ויסוצקי דיבר פה על מנהיג שהתחיל טוב, קיבל כוח, השתלט עליו השיגעון והתחיל לצרוח ולהרביץ - ובסוף התעורר בערימה של זבל", הסביר דוכין. הוא הצביע על שינוי בגישה של אמנים, וטען: "חופש היצירה שהיה לנו אז היה נהדר. היום הייתי מפחד יותר ליצור אלבום כזה".