חוסן לאומי או חוסן נפשי?

השבוע בתוכניתה 'תחשבו טוב', יהודית גריסרו הקדישה אותה לחוסן לאומי ואישי. היא שוחחה במסגרת התוכנית עם פרופ' נאוה לויט בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה; ד"ר טליה מיטל טיירי שוורץ, חוקרת באוני' בן גוריון; אהד זימרן, מנכ"ל מרכז שז"ר ולבסוף הרב איתמר חייקין.

מוח גמיש בראש טוב

פרופ' לויט בן נון אמרה בפתח דבריה כי "חוסן הפך למילה שמכניסים אליה דברים רבים. אני אתן את הפרשנות שלי לחוסן - כדי להבין את זה, אחד הדברים שצריך להבין שמערכת העצבים שלנו והמוח לא מחפשים להרגיש טוב ולהיות רגועים זו לא המטרה העמוקה של המערכת. המטרה שלה ברמה הזו היא לחפש להוריד אי ודאות, לנבא ולהיות קרובה למציאות".

בנוסף היא ציינה: "המערכת בנויה כמשהו שמנסה לנבא את הרגע הבא, כשהיא מצליחה אז היא 'מבסוטית' ואנחנו נכנסים למצב תפקודי טוב". היא אמרה: "אם זו המטרה שלה, אז חוסן לפי ההגדרה הזו יהיה היכולת שלנו להתקרב למציאות, בהינתן שהמציאות בהגדרתה היא דבר משתנה ודינמי עם הפתעות. לכן אם יכולות הקשב והמערכות הרגשיות והקוגניטיביות מסוגלות להגיב לשינויים ולנוע איתם באופן שלא נופתע ברמה עמוקה - זה המצב של חוסן".

חדשנות בתחום הטיפול הנפשי הראשוני?

ד"ר טיירי שוורץ שיתפה בפתח דבריה כי "אנחנו למודים, משבעה באוקטובר ועד היום, אבל בגדול מדינת ישראל והחברה הישראלית הן מדינה וחברה רווייות טראומה" היא הרחיבה ואמרה: "כל הזמן קורים אצלנו אירועי קיצון וחירום, לא רק של טראומה לאומית. אנחנו כישראלים רוצים לעשות טוב, תיקון עולם ולמנוע את המקרה הבא של פוסט טראומה ולקחת את כל מי שחשופות וחשופים לאירועי קיצון עם פוטנציאל טראומטי ולתת להם 'פסיכיאטריה קדמית'".

"האפליקציה שפיתחנו מבוססת מדעית שמיועדת למגיב או המגיבה הראשונים. כלומר האדם שמגיע לחלץ, בן משפחה שמגיע לזירה. האפליקציה הזו נותנת המלצות מבוססות מדעית אבל גם מותאמות למקרה", הוסיפה.

זלמן שזר, נשיא וג'נטלמן

תחילה זימרן סיפר על הנשיא לשעבר שזר: "זלמן שזר הוא דמות שפחות מכירים כדמות, אבל היא מאוד מעניינת. הוא היה היסטוריון שזו הייתה גולת הכותרת, לצד עבודתו כפוליטיקאי ומדינאי". עוד סיפר: "תחילת הפעילות הציונית שלו הייתה בגיל 16, כלומר כבר אז הוא הצטרף למפלגת פועלי ציון, נעמד בבית הכנסת בעיירה וקרא לכולם להתנדב ולהתגייס להגנת העיירה מפני פוגרומים של התקופה".

"הוא נולד במיר וכבר כנער בן 16 הוא נעמד ונתן נאום לבוא להתגייס לשמירה אקטיבית על תושבי העיירה, זה דבר מיוחד", ציין. "הוא אף סיפר שדוד שלו הגיע לשמוע אותו נואם באסיפה חשאית, ולא האמין שהוא זה שעומד ומדבר. הוא היה נואם בחסד ונאומיו היו מפורסמים. לימים היה עורך עיתון דבר".

אחרינו המבול

הרב חייקין אמר בתחילת הדברים כי "אחת השאלות שמעסיקות אותי היא למה אנחנו מתייחסים לבני אברהם אבל לא בני נוח. כשרוצים להגיד 'גויים' אומרים בני נוח, אנחנו בניו של אברהם. מה לא בסדר בנוח? אחרי הכל מתייחסים לכך שאברהם היה צאצא של שם בנו של נוח".

לדברי חייקין, "ראיתי דברים שאמר הרב עובדיה יוסף כי 'איך יכול להיות שנוח עבד 120 שנה על התיבה בגלל המבול, והוא לא הצליח להשפיע אפילו על אדם אחד ולשכנע אדם אחד לחזור בתשובה'". בהמשך סיפק את התובנה: "ההסבר שלו היה שנוח היה צדיק תמים, לא היה אוהב בני אדם ובעקבות כך עבד לבדו ולכן לא השפיע על אף אחד. הדרך של אברהם הייתה דרך שונה של חסד".