"ואז אני שומע את גלי הקטנה אומרת 'סבא בא'"

אלוף (מיל') נעם תיבון (ביחד), לשעבר מפקד הגיס הצפוני, ואמיר תיבון, עיתונאי ותושב נחל עוז, שוחחו עם רון קופמן ואריה אלדד ב-103fm ברקע שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר. 

אריה אלדד: "כשאתה מגיע על בסיס קריאה לעזרה ויש סביבך עוד כמה לוחמים, אתה מגיע לקיבוץ בצהריים, איך אתה מחליט לאן ללכת? יש הרי היתקלויות בכל מקום".

נעם תיבון שיתף: "אני מגיע לקיבוץ נחל עוז אחרי מסע ארוך שבו אשתי גלי ואני חילצנו את בר וליאור שברחו מהנובה. נקלעתי לקרב שבו החפ"ק של יחידת מגלן נפלו למארב של המחבלים, בקרב הזה אני לוקח נשק וקסדה, בדיעבד גיליתי שאלו היו של חן בוכריס ז"ל, והמשכתי את הקרב, פיניתי פצועים והעברתי אותם לגלי. חזרתי לנח עוז והגיעו סיירת גבעתי בפיקוד המגד הגיבור ב', וכוח מגלן תחת מ"פ א' - אנחנו נכנסים לתוך הקיבוץ שעבר קרב קשה של 300 מחבלים נגד כיתת כוננות וכוח ימ"ס קטן, כשהגענו היו כבר 15 הרוגים, 8 חטופים, מפקד כיתת הכוננות נהרג ומפקד כוח הימ"ס נהרג. אני לא הכרתי שם אף אחד, את כולם הכרתי בדיעבד, באותו הזמן חששתי שיהרגו אותי כי אני נראה אחרת מהחיילים, אמרתי לאחד החיילים שיתנו לי חולצה צבאית והיה להם רק ציצית צבאית - נכנסתי לקרב עם ציצית צבאית".

אריה אלדד: "בתוך הקיבוץ אתה מנסה להגיע לבית של אמיר?"

נעם תיבון השיב: "לא, מה פתאום. בתוך הקיבוץ יש 2 יחידות שמגיעות וצריך לעשות את זה מסודר כי אחרת יהיה דו"צים אדירים. אנחנו עושים שם נוהל קרב קצר, אני דוחף אותם בפנימה למרות שאני לא מכיר אותם יחד עם 2 גיבורי על מכיתת הכוננות ניסן וברי שנלחמו שם יום שלם ואנחנו עושים חלוקה סכמטית של הקיבוץ בין גבעתי ומגלן. נלחמתי עם מגלן מבית לבית, סרקנו כ-20-30 בתים, רק באיזור השעה 16:00 הגעתי לאמיר ואמרתי למפקד שאני רוצה להיכנס ראשון כי זה הבית של הבן שלי. אני ניגש ראשון לחלון הממ''ד של אמיר, דופק בכל הכוח, לא היה לי קשר עם אמיר מהצהריים. אני אומר לו 'אמיר זה אבא', ואז אני שומע את אותו משפט של גלי הקטנה שהייתה בת 3 אומרת 'סבא בא'". 

אריה אלדד: "אני רוצה לשאול אותך אמיר על הקהילה, איך היא חוזרת, כמה הייתם אז וכמה עכשיו

אמיר תיבון שיתף: "השבוע הוא שבוע קשוח בקהילת נחל עוז, ובכלל בכל הקהילות בעוטף עזה, שבוע של אזכרות, טקסים וזכרונות. שומעים כאן על כל הגיבורים ומאחורי כל שם יש משפחה שכולה, אזכרה ולבבות שבורים". 

רון קופמן: "איך אתה נשאר שם? אחרי כל מה שחווית באותו יום"

אמיר תיבון הסביר: "אנחנו קיבלנו החלטה כמשפחה לחזור הביתה לנחל עוז, החלטה לא קלה - אולי הכי קשה שקיבלנו בחיים. הילדות שמחו, הן התגעגעו לנחל עוז והיינו מבקרים בתקופה שהיינו מחוץ לבית, זה תחושה של בית ושייכות - אנחנו מאמינים במקום וזו סוג של משימה שהתחילה עוד כשעברנו מתל אביב לכאן. המשימה הזו חטפה מכה ב-7 באוקטובר אבל היא לא נגמרה"