״עמית הייתה שמש בחייה, כשהיא נרצחה השמש ההיא התנפצה״

חביבה מן איציזון, אחותה של הפרמדיקית עמית מן ז״ל שנרצחה במרפאה בקיבוץ בארי, שוחחה עם יהודית גריסרו על גבורתה של עמית בזמן הטיפול בפצועים תחת אש כבדה מצד המחבלים.

חביבה אמרה בתחילת דבריה כי ״אציין שעמית טיפלה באנשים שהצליחו להגיע למרפאה באותו יום. אני כל הזמן אומרת שעמית הייתה שמש בחייה, כשהיא נרצחה השמש ההיא התנפצה. מבחינתי היא התלקחה מחדש כסופרנובה, כי מה שקורה עם הילדה הזו שלוש שנים מאז הוא שהאור שלה ממשיך לזרוח עלינו. היא כל כך נכנסה לאנשים ללב בזכות מי שהייתה ומה שעשתה, הדמות שלה והפנים שלה, שאנשים מרגישים צורך להמשיך את דרכה, לזכרה ולאורה גם היום״.

״עמית עשתה רק טוב בחייה, ראתה את האחר, הצילה חיים ופיזרה חיוכים״

בהמשך שיתפה: ״קורים דברים מופלאים של טוב, הצלת חיים, מוזיקה. אפילו פתחו תיכון של בית אקשטיין בפרדס חנה עם ילדים עם קשיים (על שמה). זה כל כך היא כי היא פשוט הייתה אור ענק״. לדברי חביבה, ״הרוע האכזרי שניסה לכבות אותה באותו יום מבחינתי נכשל, ולמרות שהיא לא פה ונרצחה - אבל היא ממשיכה להאיר את העולם שלנו. עמית עשתה רק טוב בחייה, ראתה את האחר, הצילה חיים ופיזרה חיוכים״. 

״היא תמיד אמרה שצריך לראות את האדם השלם ולא רק את הפצע, זה ממש היה המוטו שלה. לפזר חיוכים ולעשות טוב, להגשים חלומות ולחיות את החיים במלואם עם כל מה שיש להם להציע״, סיפרה בכאב ובתקווה. ״בניגוד לקלישה הזמן לא עושה את שלו ולא מרפא, הוא רק מגביר את הגעגוע והכאב עם הקושי בחיים בלעדיה. זה הולך ונהיה יותר קשה ככל שחודרת ההבנה שהיא לא חוזרת ולא נראה אותה או נחבק אותה יותר וזה שלומנו״.

״יש בהרצאה הרבה כאב וטרגדיה, אבל היא עוסקת בעיקר בחיים ובאור״

היא הוסיפה בתחושה נרגשת כי ״אנחנו חיים יום ביומו, כך שמה שנותן לנו משמעות זה להרצות עליה וסיפור החיים שלה. זה התחיל איתי ואז עוד אחות הצטרפה ועוד אחת, כעת אנחנו שלוש אחיות מתוך 4 שעושות הרצאות באופן רשמי על עמית. הסיפור דומה אבל כל אחת מביאה את נקודת מבטה והדברים שלה אז זה דומה ושונה - זה ממלא אותנו ונותן משמעות״.

״אנחנו עסוקות בעמית ובלהפיץ את האור שלה וזה קורה, אני שומעת את התגובות של אנשים להרצאות וזה מדהים״, אמרה. ״יש בהרצאה הרבה כאב וטרגדיה, אבל היא עוסקת בעיקר בחיים ובאור. בסוף יש בה מסר אופטימי של איך לחיות את החיים ולהתייחס למתנה יקרת הערך והחד פעמית שקיבלנו בהשראתה. אנשים מקבלים איזושהי תזכורת כואבת על כמה החיים יקרי ערך וחד פעמיים״.