"אמירות שבאו לשרוף ולהרוס": מדן על דברי הרב לנדו

אלישע מדן נפצע באורח אנוש במלחמת חרבות ברזל ואיבד את שתי רגליו. בשיחה ב-103fm עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי סיפר על החיים ללא רגליים, גילה מדוע בחר להצטרף לליכוד, והפתיע כשהציע למנהיג הציבור הליטאי להיפגש עימו ולשוחח איתו. 

"הדברים כואבים לי, אבל אני הייתי רוצה לשים ברקס, ולמרות הכאב שהדברים גורמים לי ולמשפחות השכולות, הייתי רוצה לעצור ולנסות לברר את האמת: מתי הוא אמר, למי הוא אמר ומה היו המשפטים שלו", כך הגיב מדן לאמירותיו של הרב לנדו, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי שאמר מילים קשות על הציונות בכלל ועל הציונות הדתית בפרט. "הייתי רוצה להיפגש איתו אחד על אחד ולשאול את הדברים. אם הדברים נאמרו עם מסר כזה, אין להo לחלוטין מקום, הן אמירות פוגעניות ולא באות לבנות דבר, אלא לשרוף ולהרוס".

ובכלל, מדן סבור כי השיח הנוכחי פוגע בנו מאוד. "אנחנו נופלים בדבר הזה פעם אחר פעם, לא רק הרב לנדו והצד החרדי, מכול הצדדים. יש אמירות קשות מאוד", אמר. "דיברה לפני אימא של ענר שפירא ואני מסכים איתה בכל מילה - אם נמשיך להתכתש בינינו ולריב על כל פליטת פה או טפשות פה, ונדבר על זה כל הימין מימין ומשמאל, אין לנו קיום, לא נצליח".

את החרדים הגדיר 'אחים שלי'. "אני אוהב אותם ואני רוצה שהם ישתלבו פה בכל תחום, אבל צריך לשים גבולות מאוד ברורים של מה כן ומה לא. מסרים כאלה הם מחוץ לקווים האדומים".

"עצם הפנייה מנתניהו אליי להצטרף כבר עשתה את שלה"

הוא נשאל מדוע הוא בחר להצטרף לחיים הפוליטים, והשיב: "הייתה דילמה והתלבטתי מאוד. אלה לא היו התוכניות שלי, ולא רציתי במובן הפשוט להיכנס לפוליטיקה, לא חשבתי שזה מתאים לי. כשראש הממשלה התקשר, הדילמה הייתה אם להגיד כן או לא, וזה לקח לי שבוע-שבועיים לתת תשובה. ההתלבטות לא הייתה קלה בכלל".

"עצם הפנייה ממנו אליי להצטרף כבר עשתה את שלה. אני בא מהימין ואני מעריך מאוד את ראש הממשלה נתניהו, אני חשוב שהוא מנהיג היסטורי. עד לרגע שזה פורסם לא הייתי צריך לנפנף בדגליי הפוליטיים – להפך. למרות שאני בא ממשפחה מאוד דעתנית, בשלוש השנים האחרונות הרגשתי שאני מוצא בי את ההפך, ואין בי שום צורך להוציא את הדעות שלי, אלא דווקא להתחבר לאנשים אחרים ולהיות פתוח", הוסיף מדן.

"קשה לי להיזכר בעצמי עם רגליים"

בהמשך סיפר מדן בגילוי לב כיצד מתנהלים חייו, לאחר ששתי רגליו נקטעו. "לא נעים לי לומר, אבל מתרגלים מהר מאוד. אנחנו אנשים סתגלנים, וגם בדבר הזה הייתי מופתע מכמה שמהר הסתגלתי לחיות בלי רגליים", סיפר מדן. "זה לא כיף, לא מבחירה, אבל קשה לי להיזכר בעצמי עם רגליים. מהר מאוד המוח מתכוונן, ומכאן והלאה הוא מתעסק בזה, ולא במה שהיה לי. זה ממש ככה ברמה הפיזית".

מה שמוכיח מכול את השינוי שהוא עבר, מופיע דווקא בחלומות שלו. "יש לי שני סוגים של חלומות רעים: זה שהכי פוגש אותי מבחינת תדירות ובהלה הוא שאני מחפש את הכיסא שלי ולא מוצא, או את מקלות ההליכה שלי והם לא לידי. זה כבר חלק מגוף שלי, מהחיים שלי", אמר. "בסוג השני של החלומות הקשים - יש לי רגליים ואני לא מבין איך יש לי רגליים פתאום".

על החוסן שהוא מפגין כלפי חוץ אמר מדן כי "אני באמת מרגיש חסון, אני מרגיש בריא וחזק עם מטרות והרבה חיים ומשימות לפניי, ואני משתדל להתרכז בזה", עם זאת הוא הדגיש: "כשרואים כל פצוע בגוף או בנפש, קח בחשבון שהוא מתמודד עם הפציעה הזאת יום יום ולילה לילה".