בנה של יוכבד ליפשיץ משיב: "לאימא שלי מותר להגיד הכול"
יזהר ליפשיץ אמנם לא הסכים עם האמירה של אימו שורדת השבי כי מרים אדלסון קנתה את שחרורם, אבל הזכיר לכולם מי זאת אימא שלו

שורדת השבי יוכבד ליפשיץ, שאיבדה את בעלה עודד בשבי החמאס, אמרה בשבוע שעבר בריאיון לערוץ 13 כי החטופים שבו רק בזכות העובדה כי מרים אדלסון 'קנתה' אותם עבור טראמפ, וחוללה סערה. בין היתר יצא נגדה האב השכול ואיש הליכוד איציק בונצל שייחל לחזרתה לשבי חמאס. בנה, יזהר, שוחח עם אראל סג"ל ואיל ברקוביץ' ב-103fm, והזכיר לכולנו מיהי אותה יוכבד ליפשיץ, ומדוע נגזר עלינו לחוות עוד ועוד טרגדיות כל עוד לא נדע להפיק לקחים.
"כשאימא שלי אמרה שמרים אדלסון החזירה את החטופים, אני גם התחלחלתי", הודה. "אבל לאימא שלי מותר להגיד הכול. כשהיא הקימה את הקיבוץ בשנת 56' היא הלכה למקום שבו שמים מוקשים על הגבול, והיא שמה את החיים שלה במקום הכי מסוכן. והיא גידלה שם את המשפחה, והם היו אנשי שלום".
לדבריו, "מה שמאוד חשוב להבין בסיפור הזה הוא שאין שום קשר: אתה יכול להיות פטריוט ישראלי לוחם בטרור ועדיין להאמין שאתה צריך להישאר אדם הומני. להאמין שיש חוקים גם למלחמה, גם לשלום וגם לאוכלוסייה אזרחית, ולחשוב שאתה צריך להיות בתוך החוקים האלה. כשאנחנו נתנהג כמו הצד השני, הצד השני ינצח - הם הרבה יותר מאתנו, ומה שמגן עלינו הוא המוסר שלנו והיכולת שלנו לחשוב. לא לפעול מתוך נקם, אלא מתוך חשיבה אסטרטגית איך נחיה ביחד".
הוא תהה: "האם אנחנו רוצים מלחמת חורמה של 200 שנה, או שנגיע להסכמים שיביאו לשקט לחמש או חמישים שנה? קיבוץ ניר עוז הוא של השומר הצעיר, והצורך להגן על העם היהודי והמדינה היה במקום הראשון, זה לא ימין או שמאל – זה הבסיס שלנו פה, אבל יש דת נוספת שצריכים להילחם עליה, וזה הליברליזם והיכולת להיות הומני מתוכו, לרצות את הטוב ביותר עבור עם ישראל וגם להילחם מתוכו ולהישאר ציוני ופטריוט".
"אם תצליח לעבור את הגל הראשון ולא לחקור את זה, זה יהפוך לעוד ויכוח"
אותה התנצחות לא נעימה היא חלק מרעה חולה שפוגעת בנו מבפנים בעיניו, והוא סבור כי גם גל התגובות ותגובות הנגד סביב מקרה טיסת 'פליי דובאי' משקף את זה. "אני מסתכל על תגובות האנשים, וזה חוזר לאותה ועדת חקירה", אמר ליפשיץ. "לא רק שאף אחד לא לוקח אחריות, יש תרבות כזאת שאולי האירוע לא היה - אם תצליח לעבור את הגל הראשון ולא לחקור את זה, זה יהפוך לעוד ויכוח שמאבד את המומנטום שלו. זה עצוב, כי כדי למנוע את האירוע הבא אתה צריך לחקור את הדברים. אנחנו עסוקים מי יחקור ואיך יחקור: 'זה לא אני, זה פופטיץ', וזה דומה ל-7 באוקטובר".
"המטוס הבא כבר בדרך, הטייס הזה לא סתם היה על הטיסה הזאת. כל הסימנים היו וכל היכולות היו, ונפלנו לכל המלכודות של הקונספציה. פה יש שוב קונספציה, ועדיין רבים מי אשם ומי יחקור, וניפול למטוס הבא, וגם 7 באוקטובר הבא בסכנה", התריע. "משם שוב יריבו מי אשם או מי לא אשם".
"אני לא יודע למה אף אחד לא הגיע לקיבוץ שלי עד 12 וחצי"
"התהליכים פרסונליים וזה מה שכל כך כואב. ב-7 באוקטובר אנחנו נכנסים לאירוע ששלוש שנים לא תוחקר, ולא נוכל למנוע את האירוע הבא", הוסיף יזהר. "האירוע הוא לא פוליטי, הוא אני ואתה".
וכשהוא מתכוון ל'אני ואתה', הוא חושב בעיקר על הקיבוץ שממנו נחטפו הוריו הקשישים, בית ילדותו שעלה באש באין מפריע. "אחרי שלוש שנים אני לא יודע למה אף אחד לא הגיע לקיבוץ שלי עד 12 וחצי, עשו שם טבח, אנסו, חטפו זקנים, אז המחדל היה בין שש וחצי לשמונה וחצי, כי אנשים לא העירו אותם?", שאל. "אני יודע מה היה שם ברמת העובדות, אבל צריך לחקור גם את העובדה שאף אחד לא תפקד".

