"היינו קרובים לאסון בקנה מידה משוגע״

מספר נוסעים ישראלים הצילו מהתרסקות כ-174 נוסעים שהיו על טיסת פליי דובאי אתמול (ד'). נועה שפיגל ('הארץ') שיתפה כי אימה הייתה על הטיסה המדוברת. 

"אימא שלי ראתה את הטוב בדברים. היא דיברה על הישראלים הגיבורים שפרצו, היא הייתה מאוד גאה בחבר'ה שלנו שישבו בקידמת המטוס", אמרה שפיגל. "אני לא חושבת שהיא הבינה עד הסוף עד כמה הם קרובים היו למצב אחר, היא כן תיארה הכל כמו זה שהמטסו החל לקפוץ ולצלול במהירות, את הילדים שבמקרה הלכה לשירותים ואימה שהלכה איתה וקלטה שקורה משהו בקוקפיט - היא התחילה לצרוח וזה מה שגרם לכך שהחבר׳ה במטוס הבינו שצריך לעשות משהו", ציינה בהמשך. 

בהמשך הוסיפה שפיגל: ״אימא שלי תיארה שהיה שם הרבה לחץ, צעקות וילדים בוכים. הייתי בטרמינל חוזרים וראית אנשים שחלקם חוזרים בחיוך וקפיצות וחלקם התחילו לבכות - כי פתאום הם יכולים והם בבית עם משפחותיהם״. לדבריה, ״זו חוויה נוראית ואני שמחה שזה הסתיים כך, היינו קרובים לאסון בקנה מידה משוגע. ככל שאני אוספת את הפרטים מאימא שלי וממה שאני שומעת, זה הכל צירופי מקרים - הגיבור הזה והגיבור הזה ושאיכשהו כולם יחד הצליחו להציל את המצב וכל כך הרבה אנשים״.

״משהו כמו 45 דקות לא ידעו איפה המטוס בכלל כי הוא נעלם מהרדאר״

״זה הצטבר והתחיל מזה שאנחנו שמענו בבוקר על מטוס ששיגר אות מצוקה של חטיפה. הדבר הראשון שעשיתי היה להשתמש ביכולותיי כעיתונאית ומבקשת ממישהו תא מספר הטיסה, עושה הצלבה ומבינה תוך דקה שאימא שלי שם״, שיתפה. ״הייתי בבית ואמורה לצאת לירושלים, ומה את עושה? אתה לא יכולה לעשות כלום חוץ מלהרים טלפונים. משהו כמו 45 דקות לא ידעו איפה המטוס בכלל כי הוא נעלם מהרדאר, והתחילו מהדאחקות שהטייס הולך מכות עם המשנה שלו - את עדיין לא רגועה כי אימא שלי הולכת לנחות בסעודיה״.

״בסעודיה הם קיבלו יחס מעולה, ממש דאגו להם והביאו להם אוכל וצוותים רפואיים שיבדקו אותם״, הסבירה. ״בנוסף, דיברתי עם עיתונאי שממש היה לסעודים חשוב לשמוע שנתנו לישראלים יחס טוב. זה עדיין לא מרגיע כי בכל זאת היו שעות ארוכות של מתח, מי מחזיר אותם ומה קורה״.