"מי שנמצא בשטח בשבועות האחרונים לא צריך להיות מופתע מהדברים"
אלמוג בוקר ('חדשות 12') על דבריו של שר הביטחון: "רק בשבוע האחרון ארבעה אירועים שבהם חמאס הרים את הראש"

האזהרה האחרונה של שר הביטחון ישראל כ"ץ לגבי כוונות חמאס לחטוף חייל או אזרח, עוררה דאגה רבה בקרב תושבי עוטף עזה. בריאיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי התייחס אלמוג בוקר ('חדשות 12'), למידע המודיעיני שעומד מאחורי האיומים ולתחושות הקשות בשטח.
"המסר שניסה להעביר שר הביטחון מבוסס על מידע מודיעיני קונקרטי", הסביר בוקר. "מי שנמצא בשטח בשבועות האחרונים לא צריך להיות מופתע. מאמצע אוגוסט היו 4 אירועים שונים שבהם חמאס לא סתם הרים את הראש, אלא ירה לעבר כוחות צה"ל, נכנס למרחב הקו הצהוב והניח מטענים על כלים צבאיים. בנס אין נפגעים".
לדבריו, ארגון הטרור משנה את דפוס הפעולה שלו מתוך ייאוש. "במערכת הביטחון מזהים שחמאס מרגיש שאין לו מה להפסיד, ולכן הוא הולך לחיכוך. הסיבה לכך כפולה: ישראל מבצעת פעולות יזומות וחיסולים ממוקדים, והם מאבדים את האחיזה בשטח מול האוכלוסייה. הדרך שלהם להראות שהם עדיין שם היא באמצעות החיכוך הזה, שהשיא שלו אמור לבוא לידי ביטוי בחטיפה".
בהתייחס לתגובת הדרג המדיני, מתח בוקר ביקורת על ההסתפקות באזהרות פומביות. "מה שתפס את האנשים אחרי האמירה של כ"ץ זו העובדה שזה מגיע כאיום. בעוטף לא מוכנים להכיל יותר את התפיסה שאם חמאס מתכנן משהו, אנחנו מאיימים עליהם. ברור לכולם שחמאס לא עוצר בגלל איומים. הגענו לרמות שלפני 7 באוקטובר, כשהיו מביאים טנקים כדי להראות איום רציני".
הוא דרש לשנות את המשוואה הביטחונית באופן מיידי. "אם יש מידע קונקרטי בידי מערכת הביטחון שחמאס מתכנן לחטוף חייל, צריך לעשות פעולה. אם מניחים מטען על כוחות צה"ל, צריך להתייחס לכך כאילו נפגעו כוחות, ולא להסתפק בפגיעה בתשתיות. זו בדיוק מדיניות של 6 באוקטובר. כ"ץ צריך להשתחרר מהמדיניות של לפני 7 באוקטובר. הפעולות כרגע מדודות מדי ולא מספיק תקיפות מול ארגון הטרור הזה".
בסיום הריאיון, שיתף בוקר בתחושות המלוות את תושבי העוטף. "מי שחזר לגור בעוטף עזה, בטח ביישובים הצמודים לגדר, לוקח את זה בחשבון. זה תסריט שרץ לאנשים בראש כל הזמן. ביום כיפור בזיקים זה היה באוויר, ואנשים שאלו בתפילות בבית הכנסת אם קרה משהו".
"כל עוד חמאס שם, מתעצם, מתחמש ומתכנן את הפעולה הבאה שלו, זה מטריד את האנשים", סיכם. "זה לא שהם עוצרים את החיים או חיים בפחד תמידי ולא יוצאים מהבית. יש שגרה, אבל זו שגרה שבה כל הזמן עובר בראש החשש שמא משהו עלול לקרות".

