"ירידה משמעותית של ישראל בכל אחד מהמדדים"
אלי הורוביץ, מנכ''ל קרן טראמפ לחינוך, על נתוני מבחן פיז''ה: "אלו סימנים מאוד מדאיגים"

אלי הורוביץ, מנכ''ל קרן טראמפ לחינוך, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm על נתוני מבחן פיז''ה.
אלי הורוביץ׳, מנכ״ל קרן טראמפ לחינוך, אמר תחילה כי ״כמו שאנחנו מגיעים לבדיקות הדם שלנו, קיבלנו תוצאות במתמטיקה, מדעים, קריאה וכל היסודות החשובים של מערכת החינוך. התמונה שמתקבלת היא ירידה משמעותית של ישראל בכל אחד מהמדדים. יש סימנים מדאיגים כי ירדנו בכמעט 40 נקודות, שכל 20 בפיז״ה שוות לשנת לימוד. כלומר התלמידים שנבחנו בשנת 2025, יכולות הבנת הנקרא שלהם הם שנתיים לאחור. זה סימן מאוד מדאיג ורואים זאת כתופעה עולמית, אבל בישראל יותר מכך. במתמטיקה ירדנו ב-25 נקודות ואין נקודה אחת טובה בנתונים הגולמיים. אפשר לראות בכך נורת אזהרה למערכת החינוך בישראל״.
״אני חושב שאף אחד לא הופתע מהתוצאות, אולי מהעוצמה והעומק שלהם״, טען. ״אנחנו רואים תקופה ארוכה, מאז משבר הקורונה אל תוך המלחמה, היחלשות של המערכת. רואים ושומעים על מחסור במורים וקושי למשוך אנשים מצוינים להוראה. רואים זאת במבחני פיז״ה, את הניתוק של תלמידים מהמערכת, מאחרים יותר לשיעורים ועוד״.
על המחסור במורים שיתף: ״זו בעיה כלל עולמית, אחרי משבר הקורונה אנשים מוכשרים צריכים לעשות מעל ומעבר כדי לעבוד מהבוקר עד הערב במשמרות, ולקבל מעל הראש את המנהלים, משרד החינוך והעירייה. זו לא בדיוק הקריירה שאנשים בוחרים בה, צריך לעושת מאמץ גדול וזו תופעה עולמית שמגיעה גם לישראל בהיקפים גדולים״.
בפיז״ה רוצים לתת תמונה של העתיד שלהם, כלומר לאיזה עולם הילדים שלנו צריכים להיות מוכנים״
״הייתה מלחמה קשה ותלמידים בכל הארץ חוו שיבושי גדולים בלמידה, מורים והורים יצאו למילואים והייתה הפסקה גדולה בלימודים. אבל גם אם היה שלום עולמי, לא היינו מצליחים בפיז״ה כי תוכניות הלימודים שלנו, באופן עמוק, לא הותאמו לסטנדרטים הבינלאומיים שנמדדים במבחן פיז״ה״, הוא הסביר: ״אנחנו שולחים את הילדים להיבחן סביב שאלות ומשימות שהם לא מכירים מבית ספר, שם אנחנו מלמדים אתום לגזור פונקציות, לחפוף משולשים, לדעת כמה שווה איקס ומלמדים בצורה טכנית ומופשטת, בפיז״ה רוצים לתת תמונה של העתיד שלהם, כלומר לאיזה עולם הילדים שלנו צריכים להיות מוכנים. לכן שואלים אותם משימות מורכבות בתנאים של חוסר ודאות והם צריכים להשתמש במה שלמדו לפתור בעיות אמיתיות״.
על ההבדל מטורקיה: ״טורקיה הבינה זאת כמו הרבה מדינות בעולם, לקחה את עצמה ברצינות ושינתה את תוכניות הלימודים ,הכשירה מורים בהתאם, בנתה מבחנים פנימיים בהתאם ולא מחכה לפיז״ה והם ישאירו לנו אבק״. הוא הוסיף כי ״יש לנו משימה גדולה ומחכה לממשלה הבאה לא לחכות עד לתוצאות פיז״ה הבאות ב-2029, אלא מהיום הראשון זה נושא תשתיתי עמוק שנוגע לתוך תוכניות הלימודים, הניתוק שהילדים חווים. 37% מהתלמידים אמרו שבית הספר לא רלוונטי עבורם. הם מרגישים שבית הספר לא נותן את התשובה לחיים. אנחנו בעידן של בינה מלאכותית בו צריך לבנות יסודות חזקים במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ובגרות הייטק עם ציפיות גבוהות והם מצפים שבית הספר ייתן הרבה יותר״.
ֿ״אבדנו את המצוינות שלנו ב-3 השנים האחרונות, זו נורת אזהרה לעתיד המדינה כאומה למדע וטכנולוגיה״
״יש לישראל שכבה של מצוינות עם תלמידים מעולים, וגם שם יש ירידה מדאיגה במבחנים של כמעט 40%. איבדנו את המצוינות שלנו ב-3 השנים האחרונות, זו נורת אזהרה משמעותית לעתיד המדינה כאומה למדע וטכנולוגיה״, על הירידה גם בקרב השכבות המצטיינות בלימודים. ״כשהתפרסמו הנתונים בסוף 2024 שר החינוך נכנס לנושא במלוא המרץ, זה היה מאוחר מדי כדי להשפיע על הקדנציה וכדי להשפיע על פיו״.
לדבריו, ״יש תוכנית חדשה ללימודי מתמטיקה שעדיין לא מיושמת אבל מתאימה לסטנדרטים הבינלאומיים. יש נקודת פתיחה לממשלה הבאה, אבל אם נעצום עיניים ונחשוב שזה גל שיחלוף - אז גם הממשלה הבאה תקבל ציונים כאלה״.

