"אין בדיחה שחורה מדי"

"חטוף אחד סיפר לי שהביאו להם תמר לאכול, ואז הם אמרו לו: לא להתמלא כי יש קינוחים וזה. פעם הגיע מישהו בצפון שאיבד שתי בנות, אז אמרו: למה באתם? הוא אמר: 'הכול חרב אז זה או להיות בחורבן או לצאת קצת'", סיפר חנוך דאום. ואכן, הוא מוצא את ההומור השחור ככלי לא רע להתמודדות עם החיים הקשים. 'החיים הם תקופה קשה', חוזרת לעונה שנייה הערב (ג') בערוץ 12. הוא סיפר לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי על קומדיה בתקופה קשה.

"יהיה כיף, ידענו שהחיים הם תקופה קשה אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה", אמר דאום. "בעונה הראשונה הצילומים נחתכו ב-7 באוקטובר, ואז שאלתי את עצמי אם להמשיך, והמשכתי. אם יש משהו שגיליתי בשנים האלה הוא שאנשים רוצים לצחוק, זה חשוב להם. גיליתי את זה דרך ביקור במחלקות של פצועים,  יש שם הרבה צחוקים - הקומדיה היא חלק מהריפוי".

"ככה זה יהודים - זה מעניין"

דאום מישיר מבט על המציאות הקשה, וצוחק. בעיניו זה עוזר. "יש לי סדנות לאלמנות 'חרבות ברזל'. באחד הסשנים שאנחנו עושים כל אחת צריכה לספר על הדבר המנחם הכי הזוי שהיה לה בשבעה, אלה הדברים הכי קורעים בעולם, הכי מצחיקים בעולם", הפתיע. "בטוח יצא לכם לפגוש הרבה שורדי שבי, ויש הרבה מאוד חטופים שמספרים על כל מיני דברים מצחיקים שחיזקו אותם. זאת התחתית של התחתית, אבל ככה זה יהודים - זה מעניין".

ועדיין, היכן עובר גבול הטעם הטוב? "פרק הפתיחה היום קצת מתעסק בזה. התשובה האמיתית היא שאני באופן אישי לא חושב שיש בדיחה שהיא שחורה מדי, אבל אני מבין שאני צריך להתאים את עצמי לזה. אישית, אין לי משהו שלא אמכור בשביל לצחוק", ענה בכנות.

"זץ של תקווה"

התובנה הזאת היכתה אותו ברגע קשה במיוחד. אביו הלך לעולמו כשהוא היה בן 17 בלבד. "חשבתי שאין לי עתיד בלעדיו, והיו לי כל מיני תובנות שאני גמור. ואז היה משהו שנורא הצחיק אותי בהלוויה. מישהו ניסה לתפוס שם תשומת לב", שיתף. האירוע הלא מותאם הזה בזמן הלוויה היה הדבר שניחם אותו דווקא. "היה לי כזה זץ של תקווה כי אמרתי שהקומדיה, יש בה משהו שתמיד שומר עלינו".