"החוב הוא לא של משרד הביטחון, אלא של מדינת ישראל"

תא"ל (מיל') יאיר קולס, ראש סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm על עסקת הענק הביטחונית מול יוון.

תא"ל (מיל'*) קולס אמר תחילה כי "העסקה היא למעלה מ-3 מיליארד דולר, שמחולקת לשלוש מערכות - קלע דוד, ספיידר שהן שתיהן של רפא"ל ומערכת ברק של התעשייה האווירית והכל משולב עם מכ"מים של אלתא". עוד אמר: "זו עסקה חסרת תקדים בהיקף שלה, אבל צריך להגיד שההחטלה לעשות עסקת ממשלה לממשלה זו תוצאה של החלטה אסטרטגית של מנכ"ל משרד הביטחון שאנחנו מחליטים עם אילו מדינות אנחנו עושים. העסקה מביאה לידי ביטוי לא רק הסכם מסחרי, אלא גם שיתוף פעולה צבאי של אימונים משותפים וגם שיתוף עפולה בין־משרדים וגם בקצה שיתוף פעולה בין תעשיות ישראליות ליווניות".

לדברי קולס: "כשאנחנו עושים הסכם על כל מדינה, יש במשרד הביטחון את המלמ"ב שהוא הגוף שאמון על שמירת סוד. בנוסף, אנחנו עושים גם הסכם ביטחון, אגב כל עסקת ייצוא, כדי לוודא שהידע שלנו לא זולג לגורמים עוינים או פגוע בנו. זה עבר את הבדיקה ולא יפגע בנו ביטחונית".

"כל המדינות מצטיידות במערכות הגנה אווירית בכל שכבות ההגנה"

"היום בעצם בכל מדינה בעולם רואים מה שקורה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מרחפנים שיכולים לעלות מאות דולרים בודדים, ועלולים לעשות נזק של מאות מיליוני דולרים בתקיפה, ועד רקטות טילים וכטב"מים מתאבדים וטילים בליסטיים". בהמשך הבהיר: "כל מדינה מבינה שזה איום שהיא לא יכולה להשאיר ללא מענה, ולכן כל המדינות מצטיידות במערכות הגנה אווירית בכל שכבות ההגנה".

"קודם כל, במסגרת המערכה מול איראן, היא ביצעה ירי לעבר קפריסין. כלומר זה לא מופרך וגם איומים ארוכי טווח מאיראן יכולים להגיע ליוון וקפריסין". עוד ציין: "דבר נוסף, יוון קיבלה החלטה להצטייד בשלושת שכבות ההגנה, מתוקף ההבנה שלהם מה האיום עליהם. הם הבינו מה האיום, חשבו מה הם צריכים והחליטו להצטייד". עוד שיתף: "אני לא מקבל את האמירה (שטורקיה היא סיכון ביטחוני יותר מאיראן)".

"בסוף המערכות שנמכרו הן מערכות הגנה, הן אמורות להגן על המרחב האווירי של יוון. פה יש לנו אינטרס משותף גם ליוון, גם לקפריסין ולישראל, שנמצאים בסמיכות טריטוריאלית, שרוצים להגן אחת על השניה", הסביר את ההגיון בעסקאות לחיזוק הקשרים. "אני מזכיר שבשנים קודמות זה הגיע למצב שבו אנחנו עושים מפגשים בילאטרלים של שרי הגנה. השנה אומנם זה לא הסתייע, אבל אנחנו מתכננים לחודשים הקרובים - כי זה בהחלט משהו שמביא לידי ביטוי את הברית שלנו עם המדינות ששותפות לנו באזור".

"זו שנה עם הרבה עסקאות מסחריות, ממשקיות וממשלה לממשלה"

"בסוף כשהתעשייה עושה עסקה כזו, אנחנו כמשרד ביטחון מעודדים את זה כי זה מכניס כסף ותעסוקה, נותן בוסט לכלכלה הישראלית. אבל כשמסתכלים בנישה הצרה של משרד הביטחון וצה"ל, אז זה מרחיב את קווי הייצור ומביא לרכש של עוד חומרי גלם. זה נותן עוד אפשרויות לצה"ל כדי להצטייד בתפוסה גדולה יותר. הרי מה קרה במלחמה? בתחילה בשבעה באוקטובר הבנו שאנחנו צריכים הרבה חימוש ומערכות, והדרך המיידית לעשות את זה היה לקחת מעסקאות שתוכננו לייצוא הביטחוני. אם לא היינו עושים אותם שנים לפני פרוץ שבעה באוקטובר, לא היה לנו מאיפה לקחת".

על עסקאות עתידיות בדרך: "יש עוד עסקאות בדרך, אבל אני מחויב בחיסיון מסחרי וגם עבור המדינות כי עד שזה לא נחתם אני לא רוצה לחסום. זו שנה עם הרבה עסקאות מסחריות, ממשקיות וממשלה לממשלה".

"בסוף יש כספים שבהחלטת רה"מ והממשלה והקצו לטובת משרד הביטחון אבל לא הועברו"

"החוב הוא לא של משרד הביטחון, אלא של מדינת ישראל. בסוף יש כספים שבהחלטת ראש הממשלה והממשלה והקצו לטובת משרד הביטחון אבל לא הועברו, זה מוביל לפער לא סביר מול התעשיות שלנו וחובות מולן, שפוגע בנו במשק הישראלי ובכשירות של צה"ל בסוף. אנחנו לא יכולים להכניס הזמנות נוספות, כל עוד לא משלמים את החובות על מה שרכשנו".

"זה גורם מעכב שלא מאפשר לייצר בתפוסה הדרושה לצורכי המלחמה", הסביר. "זה חסר תקדים כי אנחנו מדינה שכשהממשלה והקבינט מקבלים החלטה, אנחנו מצפים שהיא תמומש הלכה למעשה כדי לאפשר את המשך הההצטיידות של צה"ל".