"אני רק רוצה לחבק אותו, לא להגיד כלום"
משה פרימו בוחר בירדן ביבס לאיש השנה שלו, ושיתף בטראומה מהשבת השחורה שמלווה אותו: "התמונה של שירי והילדים לא עוזבת אותי"

במסגרת הפרויקט המיוחד של ניסים משעל לכבוד ראש השנה, התארח משה פרימו, וסיפק בחירה אישית קורעת לב לאיש השנה שלו: ירדן ביבס. פרימו הסביר כי למרות שלרוב נהוג לבחור באישים שתרמו תרומה ציבורית ניכרת, בחירתו נובעת מפצע פתוח עמוק בלב החברה הישראלית.
"בשלוש השנים האחרונות די התהפכתי. אחד הדברים שלא עוזבים אותי מה־7 באוקטובר זו התמונה המזעזעת של האמא שירי עם הילדים כפיר ואריאל", שיתף פרימו בכאב. "יש לנו נרצחים והרוגים רבים במלחמה, אבל התמונה הזאת תופסת אותי. אמרתי שעוד כשהם היו בשבי, אם השלושה האלה לא יחזרו - המדינה לא תהיה אותו דבר".
אל תוך הטרגדיה הבלתי נתפסת הזו, תיאר פרימו את דמותו של אב המשפחה, ירדן. "לכל הדבר הנוראי הזה נכנס ירדן ביבס. הוא עצמו היה בשבי, בלי מושג מה קורה עם אשתו ושני ילדיו. ואז אני רואה אותו כותב ביום ההולדת 7 לבנו אריאל: 'הייתי מוותר על החיים'. זה פשוט מצמרר". כשמשעל שאל האם הוא שוקל להיפגש עם ירדן, סיפר פרימו כי שמע שביבס נמצא כעת ברמת הגולן והביע את משאלתו הפשוטה: "אני רק רוצה לפגוש אותו ולחבק אותו, אפילו לא להגיד כלום. תאר לך מה הוא עובר. האיש הזה, אני אוהב אותו עד סוף חיי".
בסיום הראיון, חשף פרימו בגילוי לב את הדיסוננס המטלטל שחווה ברמה האישית בבוקר ה־7 באוקטובר: "ב־7 בבוקר אשתי מעירה אותי לכל הבלאגן במדינה. אני רואה את הטלוויזיה, את האסון הנוראי. ואז, ב־11:00 בבוקר, אני מקבל טלפון מבית החולים איכילוב - נולד לי הנכד השני, אלון. מי כמונו יודע איזו שמחה ואיזה אושר זה נכד במשפחת פרימו, אבל הייתי קפוא. עמדתי קרוע בין האסון הנוראי לבין השמחה. עברתי דברים קשים בחיים, את רצח רבין שלקח אותי לדיכאון, הייתי ילד במלחמת יום כיפור וששת הימים - אבל ה־7 באוקטובר הוא נורא ואיום, וירדן ביבס הוא האיש שלי".

