"התשתית שעליה נשען ביטחון ישראל"

במסגרת הפרויקט המיוחד לראש השנה, התארח עמיחי אתאלי ובחר להעניק את התואר לאשת המילואימניק. "אשת השנה שלי היא אישה אנונימית, אישה גנרית שיש כמוה עשרות אלפים לפחות בישראל", פתח אתאלי.

הוא תיאר את ההקרבה היומיומית של נשות הלוחמים, שחלקם נמצאים כבר בסבב שביעי של מאות ימי מילואים: "הן צריכות לתחזק את הבית, לתחזק את הילדים, להעסיק אותם במקביל לניהול הקריירה, כשכל זה במקביל להתמודדות עם דאגה וחרדה לשלומו של בן הזוג הלוחם".

אתאלי הדגיש את המחיר הכבד של "הדלת המסתובבת" - היציאה והחזרה מהסבבים שמטלטלת את המערכת המשפחתית והזוגית. למרות הקושי, הוא ציין בהערכה רבה את עמידתן האיתנה: "הדבר שבעיניי הכי חזק ומשמעותי הוא שהן ממשיכות לאפשר לזה לקרות. פעם אחר פעם, לא מונעות, לא חוסמות, לא עוצרות. אנחנו מבינים כמה שזה מורכב, ובכל זאת הן מאפשרות. הן התשתית הבסיסית ביותר שעליה ביטחון ישראל נשען בימים האלה, ועל כך אנחנו אסירי תודה ממש".

בהמשך השיחה, התייחס משעל למאבק הציבורי שניהלו נשות המילואימניקים בוועדות הכנסת ובאולפנים. אתאלי חילק את המאבק לשני שלבים: בשלב הראשון, בתחילת המלחמה, צלחו מאבקיהן הכלכליים לקבלת מענקי סיוע, מימון טיפולים זוגיים וחופשות. השלב השני התמקד בצורך בשוויון בנטל. "ברגע שהבינו שהאנשים נמצאים שליש מהשנה מחוץ לבית, הן נאבקו בכל הכוח", הסביר. "לצערנו המאבק לא צלח במלואו, אבל הן הצליחו לפחות לסכל את חוק הגיוס שהקואליציה ניסתה להעביר, חוק שלא נתן מענה לצרכים של הצבא ולא לצרכים האישיים שלהן בהקשר של הקלה בנטל".

לקראת סיום, נדונה השפעת המאבק על המפה הפוליטית, ובפרט על מפלגת הציונות הדתית. אתאלי טען כי ארגונים שונים המורכבים מאימהות ובנות זוג מהמגזר הדתי־לאומי, "חשפו את סמוטריץ' בקלקלתו ויצרו לו צרה צרורה פוליטית". לדבריו, יו"ר המפלגה שילם מחיר כבד בסקרים משום שלא השכיל להבין את המצוקה בשטח: "הוא לא הבין את מה שעובר על הציבור - שזה צורך מעבר לצורך הלאומי בשוויון. זה פשוט הצורך הפרסונלי של בתים רבים בישראל, ובציונות הדתית באחוזים גבוהים עוד יותר, שהאבא לא נמצא בבית שליש מהשנה. זה לא סביר ולא נורמלי, ואין לזה מענה כרגע".