"ככה לא בונים מערכת חינוך!"

ביום שני מאות אלפים יאמרו בהתרגשות "שלום כיתה אלף", פחות או יותר כולם שווים. אבל אחרי שנים ספורות הצרות מתחילות! הצפיפות בכיתות, המחסור של אלפי מורים, ככה לא בונים מערכת חינוך!

רק בשבוע שעבר נזכיר, נתוני הלמ"ס דיברו על נתון מטורף של יותר מ-30,000 מורים שחסרים למערכת, וכל מי שמציץ בחדר המנהל/ת, מתקבל. עם הכשרה, בלי הכשרה ברוך הבא.

הנתונים- מחצית ממורי המדעים, עפ"י הלמ"ס, חסרי הכשרה, במתמטיקה למשל כמעט 10% מהמורים החדשים עוזבים אחרי שנה.

שיעור העזיבה הממוצע של מורים חדשים אחרי שנה אחת בלבד, עומד על קרוב ל- 15%, כעבור שלוש שנים, מספר העוזבים יעמוד על רבע מכח האדם, וחוצה את ה- 30% בתוך חמש שנים.

עוד נתונים - כמעט 80% מתלמידי כיתה ט’ לא עומדים בדרישות הסף באנגלית, 60% לא עוברים את רמת העברית הנדרשת - כשהפערים בין האוכלוסיות השונות רק גדלים. זו תמונת מצב עגומה ומטרידה, ועד שהמערכת לא תעבור זעזוע מהבסיס שלה, כלום לא יקרה.

השלב הבא- שיעורים פרטיים- תוכנית הלימודים שמתנהלת במקביל לתוכנית הלימודים מן המניין. אבל כמו בכל דבר בישראל- הכל ענין של כסף. כשרמת הלימודים כל כך נמוכה, ובהתאם גם רמת ההשגים, לא נותר אלא לפנות לביה"ס הפרטי של אחה"צ, אבל רק למי שיכול לשלם כ- 200 שקלים לשיעור פרטי. וזה בדיוק הסיפור של הפערים העצומים בין הפריפריה למרכז, בין הצלחה לכישלון. תמיד הכסף מדבר. ארבע שנים מלאות הספיקו לשר החינוך להרוס מערכת החינוך.

עוד ענין דחוף לממשלה שתקום פה אחרי הבחירות. בהצלחה