"יודל'ה היה איש מתוק וצדיק"

44 שנה לאחר קרב סולטאן יעקב, הושבו עצמותיו של יהודה כץ, הנעדר האחרון מאותו קרב עקום מדם. אבי רט, חברו לנשק של כץ סיפר עליו לאיל ברקוביץ' ואראל סג"ל ב-103fm.

"זאת הצפה הגדולה" אמר רט. "קשה לי להגדיר את התחושות; שמחה גדולה, עצב גדול, טלטלה גדולה - זה הכול ביחד, הכול מתערבב, ולאט לאט צריך לסדר את התחושות. בכל זאת, זה מצבור של שכבות ארכאולוגיות בנות 44 שנים. וכשהכול מוצף והכול פורץ, צריך לסדר אותם בנשמה".

השניים היו חברים בגדוד של בני ישיבות הסדר. "בשנת 82' היינו בסוף תקופת השירות הצבאי, ולקראת היציאה למילואים, זה היה אמור להיות התרגיל הראשון שלנו כמילואימניקים", סיפר.

המילואימניקים הצעירים נקלעו לקרב מר במיוחד. "נהרגו בו כ-20 לוחמים, 20 חברים, ועוד כ-40 פצועים ועוד שישה שבוים ונעדרים. זה חתיכת קרב שנחשב כאחד הקרבות הקשים ביותר", נזכר רט. "לחמנו בכוח שהיה עדיף עלינו פי 12, שהיה טופוגרפית מעלינו במקום גבוה, ואנחנו היינו בתווך,  לכודים בתוך בקעה או מכתש. סיטואציה מאוד מאוד קשה".

"יודל'ה היה, כמו שמספרים על כולם, איש מתוק וצדיק", אמר. "יהודה ואני נולדנו באותו יום, חגגנו יום הולדת באותו יום, והמספר האישי שלנו היה כמעט עוקב. היינו חברים טובים", אמר. "קראו לו על שם סבא שלו שנרצח בשואה, וגם אני בא מבית של ניצולי שואה, כך שהייתה לנו שפה משותפת גם בעניין הזה. יהודה היה מיטה לידי בטירונות ואחר כך בקורסים בהמשך הקריירה הצבאית".

"ההורים שלו היו אנשים מדהימים. הם עשרות שנים לחמו, קיוו, התפללו ונתנו לנו כוח"

הוריו של יהודה, שרה ויוסף, כבר לא בין החיים. "כשהספדתי את האבא אמרתי משפט שיש לו דו-משמעיות: מצד אחד האבא עזב את העולם כשהוא לא יודע מה קרה לבן שלו, אבל מצד שני אולי עכשיו בעולם האמת הוא יודע מה קרה לבן, ואולי יש פה איזה מרגוע מסוים לנפשו" סיפר חברו של יהודה. "ההורים שלו היו אנשים מדהימים. הם עשרות שנים לחמו, קיוו, התפללו ונתנו לנו כוח. היינו מגיעים אליהם הביתה בכל חודש-חודשיים להעביר איזה שיעור לזכותו - הם לא הרשו לנו לקרוא לזה 'לזכרו'.