לקום מהקרשים או ליפול אל המרה

סא"ל (מיל') רועי דנינו, יזם ופרשן ביטחוני וכלכלי, שוחח עם אבי כץ ב-103fm על המהלכים שעשה מאז שחרור מצבא הקבע של צה"ל וההצלחה העסקית לצד הנפילה הכואבת. וגם: ההתמודדות מהרגע שגויס למלחמת חרבות ברזל בגזרות השונות, והאתגרים המשפחתיים הנלווים לכך.

סא"ל דנינו סיפר תחילה כי "עד גיל 26 הייתי בצבא קבע, בתור קצין מודיעין, ובגיל 27 החלטתי להשתחרר ולנסות את חיי באזרחות כאיש עסקים. זה משהו שעוד בער בי מילדות, התגלגלתי העולם הזהו שנכנסתי שותף באולם אירועים מצליח בהרצליה". עוד אמר דנינו: "רציתי לפרוח מהר ולגדול הרבה יותר, ופתחתי חברה מעניינת שהפעילה מתחמי מזון ומכר במקומות סגורים, עד כדי כך שהחברה הגיעה בשנתיים למחזור מכירות של 100 מיליון ש"ח. אחרי שנתיים וקצת התאחדתי עם חברה נוספת, קניתי פעילות של חברה לממכר מזון עם מכונות אוטומטיות, והמיזוג התברר אחרי חצי שנה כלא טוב בכלל שהביא את הבחרה לחדלות פרעון".

"זה הביא אותי להליך פשיטת רגל באופן אישי, כי הייתי ערב ללא מעט מהחובות. שם התחיל סיפור מורכב של איך אתה מגיע ממצב שאתה בהצלחה מסחררת, עם מאות עובדים, למצב שבו אין לך כלום בבוקר אחד", שיתף בכאב. "זה נשמע כאילו לקוח מסרט, שאתה קם בבוקר ומבין  שהחברה לא שליטתך, כרטיס האשראי לא עובר בסופר, אין רכב מצי הרכבים שהיה. כעת אתה צריך לקבל החלטה קשה נפשית אם אתה מרים את עצמך וממשיך קדימה או אם אתה שוקע במרה שחורה".

"גם בגלל חוסן נפשי וגם משפחתי, מצד אשתי, החלטתי שאני לא מוותר כי הכי קל לברוח. גדלתי על ערכים שונים בילדות ובצבא, וקיבלתי החלטה שאני נלחם וחוזר להצליח שוב. כך המשכתי עם אותה דרך וערכים ובניתי את עצמי מחדש - אבל בהסתכלות שונה לחיים והבנה מה באמת חשוב ולא רק מרדף אחרי הכסף אלא אחרי אושר". לדבריו, "תוך כדי הליך השיקום הגיע השבעה באוקטובר, כשלאורך השנים הייתי משרת מילואים פעיל, והטבח תפס גם אותי בהפתעה, אבל קצת פחות. הייתה לי הרגשה שמשהו כזה הולך להגיע. היה אפילו פוסט קטן שכתבתי ב-6 באוקטובר והערכתי שהולכת להיות מלחמה יותר קשה ממלחמת יום כיפור".

"אתה מבין שצריכים אותך עכשיו אותה צריך להיות חזק ולשכוח מהמראות שראית ומהקשיים"

אז איך עוברים ממצב של לחימה למצב של חזרה לשגרה? "זו הבעיה הכי גדולה, שיש כי אף אחד לא מכין אותך לזה. בשנה הראשונה למלחמה, שהיינו מסיימים סבב, היו לוקחים אותנו למספר ימי עיבוד. בעיקר אנשי המקצוע שהיו מגיעים היו מדברים על איך להתמודד עם הטראומות שחווינו בעזה או לבנון", ציין רועי. "אף אחד לא הסביר לנו שאתה אחרי ארבעה חודשים ראשונים למלחמה, תפתח את הדלת ואז יש את השעתיים הראשונות שיש אושר ובכי של הילדים - ופתאום אתה מתיישב על הספה כי צריך זמן לעצמך. בנוסף, אשתי במקרה שלי ידעה להכיל, וידעה לקראת מה היא הולכת", שיתף באומץ.

לדברי סא"ל (מיל') דנינו: "אתה מבין שצריכים אותך עכשיו אותה צריך להיות חזק ולשכוח מהמראות שראית ומהקשיים. אתה מגלה בית שונה, כי ילדים שגדלים חודשים רבים בלי אבא, גם אם הוא בא ל-24 שעות להפוגה, ונוצרים בעיות לילדים בבתי הספר ומסגרות חינוך. האישה עם עומס גדול כי היא משמשת כאם חד-הורית תוך ריצות לממ"ד ואזעקות, ילדים שחוזרים להרטיב בלילה - לפעמים זה קושי גדול מלהלחם בשטח".