"ככל שאנחנו מתבגרים - אנחנו מתחילים לסגור אפליקציות"

יובל אברמוביץ׳, סופר ומרצה ומחבר סדרת ׳הרשימה, שוחח עם דני דבורין ויעל חביב על הניסיונות לערער על מוסכמות חברתיות שמתחילו בטייטל של אדם. וגם: על הנושא של פרידה מאלמנטים שונים בחיים ומאנשים שונים בחיים שלנו.

״סבא שלי נפטר בגיל 100 בשיבה טובה, ושאלתי אותו בשנים האחרונות לחייו מה החלום שלו. הוא ענה ׳הייתי בכול העולם ועשיתי הכול׳. פתאום הוא אמר ׳נורא בא לי לאכול קבבים באיזו מסעדה ביפו׳״, שיתף אברמוביץ׳ בהתרגשות. ״עשינו מבצע צבאי קטן ולקחנו אותו לשם ויש תמונה בטלפון שלי שהוא כולו זורח״. ״אנשים חושבים הרבה פעמים שמדובר בכיבוש ההימלאיה, אבל זה יכול להיות אפילו עיצוב החדר מחדש״.

״הייתי כשנתיים על כיסא גלגלים בגלל תאונה, ומולי אחד הספרים האחרונים שלי בשם ׳מחר יהיה אחרת׳ שעוסק בפרידה. אנחנו כול הזמן נפרדים מאנשים אהובים, מההורים שלנו באיזשהו שלב, מחברים״, הוסיף. ״אנחנו באמת נפרדים, ואני יכול להגיד שאני ׳רק׳ בן 50 ואני אדם מאוד מצולם ורואה סרטונים ותמונות ורואה את התבלות הגוף״, שיתף בהבנה. ״הייתה לי שנה בה הייתי בהלם ואבל על כך, ואז יש את הקבלה. השאלה כמה זמן לוקח עד הקבלה, ואני מאמין בהכנה נפשית. אני אדם מטופל ו-22 שנים עם אותה פסיכולוגית, כי פסיכולוגיה זה מסאז׳ לנפש - ומכין את עצמי ליום שבו הקהל יפנה לי עורף״.

בהמשך הוסיף על הסיבה לעיסוקו בפרידות: ״למה אני מדבר על פרידות? אני חושב שאין מה לעשות ואנחנו הולכםי לכיוון ברור. כשאנחנו מתבגרים ומזקנים זה כך. המוות עוד רחוק ממני אני מקווה, אבל זה שם במודעות. יש לי במשפחה מישהי מבוגרת בת 90, והיא פחות מתקשרת עם הסביבה, פורשת מארוחת ערב, מורידה מכשירי שמיעה - מישהו במשפחה אמר שהיא כמו טלפון שסוגר אפליקציות. ככול שאנחנו מתבגרים אנחנו מתחילים לסגור אפליקציות וקצת להיפרד מהעולם״.