"מורים לעברית מלמדים מתמטיקה? רק בישראל"

אחד בספטמבר תכף בא, אמנם אין הפעם איום של שביתה, אבל מי ילמד בדיוק? איפה שמעתם על מורים לעברית שמלמדים מתמטיקה? רק במשרד החינוך בישראל. איפה שמעתם על מורים לספורט שמלמדים מתמטיקה או מחשבים? רק בישראל!

והרי הבעיה הזאת לא חדשה, אבל את שר החינוך שמכהן ארבע שנים מלאות, זה לא מעניין. ואם זה כן מעניין, אז מצבו עוד יותר גרוע, שהרי הוא לא הצליח במהלך ארבע שנים מלאות לפתור את הבעיה הקריטית הזאת. רק מזכירה לכם שתקציב החינוך בישראל הוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון, והוא עומד על 100 מיליארד שקלים. אז איפה הכסף?

אז חוץ מזה ש- 70% מהתקציב הולך לתשלומי שכר המורים (אגב בכל משרדי הממשלה עיקר התקציב הוא משכורות), אבל השאלה לאן הולך השאר, שגם השאר הוא לא כסף קטן, מדובר בהרבה מיליארדים!

אז שימו לב- מיליארדים לכל מיני רפורמות מבית מדרשו של שר החינוך, שאם הוא לא היה מבטל את הרפורמות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, כבר היו נחסכים כמה מיליארדים יקרים, שהיו יכולים לשמש סוף סוף להקטנת הכיתות, כי הצפיפות פה היא בלתי ניסבלת, זה הדבר הראשון שיצטרכו שר או שרת החינוך החדשים לעשות, המשמעות של כיתות יותר קטנות היא שלמורים יותר קל ללמד, התלמידים קולטים יותר, אבל בישראל עובדים בשיטת הסרדינים.

בשנה שעברה היו חסרים יותר מעשרת אלפים מורים. במשרד החינוך סרבו להודות, ופעם אחרי פעם אמרו שלא כצעקתה!

למרות ש-70% מתקציב המשרד הולך כאמור לשכר, עדיין שכרם יחסית למדינות המפותחות נמוך מאד. לזה מצטרפת גם האלימות בבתיה"ס, והתערבות בתכני החינוך שהתגברו בקדנציה של השר קיש, כל אלה מביאים לשחיקה עצומה אחד המקצועות התובעניים ביותר.

לפתחו של שר החינוך הבא, כזה שירצה את התיק הכי חשוב שיש.