"הסיכוי להתפרצות הוא הכי קרוב לאפס שאפשר"

"הסיכוי להתפרצות הוא הכי קרוב לאפס שאפשר להגיד", כך קבעה פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא. בשיחה עם ענת דוידוב ב-103fm היא סיפרה מדוע אפשר להירגע, למרות שמאושפז כיום בישראל אדם החשוד כחולה במחלה. 

"אבולה היא לא מחלה שתהפוך להתפרצות או למגפה במדינת ישראל", הרגיע רגב. "היא מחלה שיכולה להיות קשה, והיא גורמת להתפרצות קשה במרכז אפריקה, המוקד הוא ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה שמצויה בתוך קונפליקט פנימי קשה, אין שם תשתיות כמו שצריך, ולכן היא מתפשטת".

במקרה הזה, ההדבקה אינה דומה למה שחווינו בימי הקורונה. "היא עוברת בעיקר דרך דם, במדינות אפריקה זה עובר פעמים רבות בטקסי קבורה, שם יש מגע עם גופות. המחלה עוברת גם גרך רוק או מגע של רקמות, אבל מי שיעבור ברחוב כמובן שלא יידבק, ולכן הסכנה היחידה בישראל היא לצוותים רפואיים במקרים שבהם החולים הם קשים. אנחנו נוהגים ביתר זהירות, גם אם מגיע חולה והוא לא במצב קשה".

המקרה הנוכחי הוא השלישי בישראל, לאחר שנשלל החשד ששני החולים הקודמים חולים באבולה. "מהר מאוד היה ברור שהחשד מאוד נמוך, ואנחנו מקווים שכך יהיה גם הפעם", אמרה. "מדובר בבדיקת דם, ולוקח כ-72 שעות לדעת".

"האזרח הישראלי הממוצע לא צריך לדעת כלום"

ומה על מי ששהה באותו חלל עם אדם שאובחן באבולה לעשות? ראשית, רגב הזכירה כי מחלה שלא מלווה בחום גבוה אינה אבולה. אבל גם אם שהיתם לצד חולה אבולה מאומת, אפשר להירגע במרבית המקרים. "הוא לא מאוד יסכן אתכם, אלא אם כן הוא הקיא עליכם חלילה".

לכן היא קבעה כי "האזרח הישראלי הממוצע לא צריך לדעת כלום", וכי יש לנהוג כרגיל בינתיים.

האם קיים חיסון לאבולה? התשובה מעט מורכבת. "יש חיסון אך דווקא לא לזן של האבולה הספציפית שעכשיו מסתובבת, וזו אחת הבעיות", אמרה.