סגולות החיוביות והסקרנות
יהודית גריסרו שוחחה על החשיבות הפסיכולוגיה החיובית, הנגיעה של יצירתיות, המעבר מהתמודדות עם PTSD לעולם הטיפול וקצת על ההוגה ישעיהו ליבובייץ'

השבוע בתוכניתה 'תחשבו טוב', יהודית גריסרו הקדישה אותה לנושא של חשיבה חיובית וסגולותיה, יצירתיות והתמודדות עם PTSD. היא שוחחה עם המרצה והמנחה למדעי ההתנהגות שי יונגרמן, מחברת הספר 'יצירתיות היא שם המשחק' תפארת קרונפלד, מרצה בתכנית איבצ'ר לחוסן לאומי ניר דקל, מגיש 'אש זרה' שתאגיד 'כאן11' ויועצת התקשורת דבורה שרר.
חושבים חיובי, מרגישים טוב
המרצה והמאמן האישי שי יונגרמן: "אני כבר מס' שנים חוקר את התחום ומרצה עליו במקום של פסיכולוגיה מעשית והעולם הזה. למעשה ראיתי שהמון תאירויות שלמדתי באונבירסיטה ולימודי המשך מהתחום, הרבה פעמים מדברים אותן ברמה התיאורטית". בהמשך שיתף: "המקום של להביא אותן הלכה למעשה, דבר שראיתי הקליניקה, הוא משהו שחסר לאנשים. נאה דורש נאה מקיים, ולא לדבר גבוהה גבוהה אלא להוריד אותם לקרקע. למשל הפסיכולוגיה החיובית והנגשתה, ולתת כלים מעשיים".
מה ההבדל בין נתינה לריצוי? | יוגרמן הסביר: "קודם כל נתחיל בסגולות, כשמדברים בעיקר עליהן. אני אוהב משפט של רובין שארמה (הנזיר שמכר את הפרארי שלו) אמר 'משהו מניחוח הוורד נשאר תמיד ביד שמגישה אותו'". לדבריו, "אין ספק שכשאתה נותן אתה גם מקבל, ואין ספק שיש המון יתרונות מדהימים פסיכולוגית, נפשית וגופנית למקום הנתינה. מחקרים מראים שהתנדבות מורידה את הסיכוי לחלות במחלות".
מה הקשר בין מבנה המוח ליצירתיות?
תפארת קרונפלד שיתפה: "בעצם יצירתיות היה משהו שליווה את חיי בקריירה ההייטקית, שירתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, שהמוטו שלה שהופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי". עוד הוסיפה: "החשיבה תמיד הייתה יצירתית מהמקום הטכנולוגי והחדשני. כשילדיי נולדו הבנתי שהעולם השתנה כבר אז. היום זה אפילו מואץ עם הבינה המלאכותית, והבנתי שידע הוא כוח אבל לא מספיק".
לדבריה, "יש יכולות נוספות שחיפשתי כאימא לטפח בילדיי והתחלתי לחקור מהן. למשל סקרנות, הטלת ספק, שאילת שאלות ולאפשר סטייה מהדרך. ככל שהתעמקתי וחקרתי ולמדתי - הבנתי שכול הדברים יושבים על חשיבה יצירתי וכתבתי את הספר שאני הייתי רוצה לקרוא".
המטפל שצמח מהקושי
המרצה ניר דקל, תוכנית איבצ'ר לחוסן לאמי: "הסיפור של מתחיל מהשירות הסדיר בחטיבת גולני, שתוך כדי השירות חוויתי אירועים לא פשוטים. אבל כילד בן 18-19 הם חלפו מעליי, והפעם הבאה שפגשתי שוב אירועים קשים הייתה מלחמת לבנון הנשייה שהתיישבו גם על האירועים מהסדיר וגם מה שחוויתי בלבנון. בעצם מאז אני מתמודד עם פוסט טראומה".
"בשבעה באוקטובר היות והרבה שנים התנדבתי ביחידת חילוץ מגילות ים המלח, ועשיתי קורסים של בשורה מרה, אנשי םבאזור שאני גר בו ידעו על זה ובשבעה באוקטובר התקשרו וביקשו שאלך לבשר עם צוות למשפחה שהבת שלה נרצחה בנובה. כמובן שבישחת הטלפון אמרתי כן אבל הרגשתי שאני לא מסוגל לבצע את זה ולא יכולתי להשאיר את זה בלי מענה", ציין.
"תוך כדי שאני בקושי שלי, וזה מציף אצלי דברים, הצלחתי לאתר 2 פסיכולוגיה שיהיו בצוות במקומי - והן הלכו ועשו את המשימה הזו" הוסיף. "נפל לי האסימון פתאום, שאם תוך כדי הסטרס האישי שאני חווה והסטרס בהלאומי שהמדינה חווה, הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות ותוך 24 שעות הקמתי חמ"ל של מטפלים".
קצת מהגותו של ליבוביץ'
נדב הלפרין, מגיש 'אש זרה' בתאגיד השידור הציבורי: "פרופ' לייבוביץ' חי 91 שנות חיים, והיה אדם שנולד בלטביה אבל את לימודי המדע שלו עשה בברלין אצל זוכי פרס נובל". עוד הוסיף: "אבל כמ וכול יהודי אירופה, במיודח מ ישגר בגרמניה, הוא רע בעיניו לאט לאט את עליית הנאציזם. כשהיה צעיר ולפני שהנאציזם ממש עלה ברמה במדינה, הוא מצא את עצמו מתגושש עם החולצות החומות ברחובות גרמניה ולא היה מוכן לשתוק להם".
"כשזה יצא משליטה הוא יצא בזמן מגרמניה, הגיע לישראל וכאן לחם במלחמת השחרור ולפני כן בהגנה", סיפר. "עד סוף ימיו, בניגוד לדימויים שדבקו בו בגלל התבטאויות פוליטיות בשנותיו האחרונות לחייו, ראה עצמו כציוני בכול רמ"ח איבריו".
על פועלו בתחומי המדע: "רוב שנותיו באוניברסיטה העברית היה מדען ביוכימיה, כימיה, ביולוגיה וכשהגיע לגיל פנסיה, בגלל שידעו באוניברסיטה העברית שהוא איש אשכולות מחוץ לתחומים המדעיים - הוא עבר ללמד פילוסופיה באוניברסיטה. אלו גם השנים שהוא הפך להיות שם מוכר בכול בית בישראל, כי היו לו פינות על פרשת השבוע והיו מזמינים אותו לטלוויזיה. הוא היה משהו שחסר היום בחברה הישראלית - אינטלקטואל ציבורי".
לסיום, הרב איתמר חייקין, ראש המכינה הקדם צבאית הדתית 'רוח השדה', שוחח עם יהודית גריסרו ב-103fm על פרשת 'שופטי' שמדברת על שופטים והצורך הגדול שרואה התורה, 'שכשאתה נכנס לארץ תקים את מערכת המשפט'.
