השיר שאחרי המוות

חמוטל בר-יוסף, משוררת, חוקרת ספרות, מתרגמת ומורה על ספרה אפיטפים, שמציג את אחת מהמסורות העתיקות שנוגעת באחד הטקסים החשובים וכואבים בחייו של אדם - ההספד על מצבת הקברים. בשיחה עם ורדה רזיאל ז'קונט ב-103fm, היא הסבירה על התופעה החשובה והמרתקת, על המקורות שלה.

בר-יוסף הסבירה בראשית הדברים: "אפיטף זו מסורת עתיקה למדי שהתחילה ברומא, והמשיכה לאורך ימי הביניים גם בבתי קברות של יהודים שעל המצבה כותבים הספד מחורז לנפט או הנפטרת. מדובר בהספד שמדבר בשבחו או בשבחה של אדם, ומי שכותב אותו הם בני המשפחה". עוד ציינה: "לא תמיד יוצאת מזה שירה מי ידוע מה, אבל מי שרוצה לראות דוגמיות - יש בבית הקברות היהודי בפראג כמות ניכרת של אפיטפים כאלה. אני חסכתי לבני משפחתי את העבודה, והצעתי כמה עשרו תאפשרויות לכתוב על המצבה שלי".

"הרעיון הזה שהשיר הוא מן תיעוד אוטוביוגרפי כרעיון מקובל, וחושבים שאנשים כותבים שירים כמו יומן ומביעים את עצמם וכך אף עושים תרפיה לא מקובל עלי. לפחות בתקופה המאוחרת של כתיבתי הוא נעשה פחות מקובל עלי. אני הייתי מסיבה את תשומת הלב למשהו שנקרא 'האפקט האוטוביוגרפי', שאלו טכניקות שבאמצעותן סופרי פרוזה וכותבי שירה יכולים השתמש כדי לגרום לקורא להרגיש שמה שמספרים עליו אותנטי".