לרוץ או ללכת?

מקובל לחשוב שאחרי ריצה מתעורר רעב גדול יותר מאשר אחרי הליכה, כי בריצה הגוף מתאמץ ומוציא יותר אנרגיה. אבל, כשבודקים מה קורה בפועל, צריך להבדיל בין כמה אפשרויות וכמה גורמים שיכולים להשפיע על הקשר בין הרעב לפעילות.

מיד אחרי ריצה אנשים רבים מרגישים דווקא פחות רעבים מאשר אחרי הליכה, ורק בהמשך התיאבון עשוי לחזור או להתגבר. מה הגורמים לפחות רעב?

פחות זרימת דם למערכת העיכול. בזמן ריצה הגוף מפנה יותר דם אל השרירים הפעילים ואל העור, ופחות אל מערכת העיכול. השינוי הזה עשוי להאט זמנית את פעילות מערכת העיכול ולהפחית את הרצון לאכול מיד לאחר הריצה. ככל שהמאמץ עצים יותר, ההשפעה עשויה להיות מורגשת יותר.

טמפרטורת הגוף משפיעה על התיאבון. במהלך ריצה טמפרטורת הגוף עולה יותר מאשר בהליכה נינוחה. בדומה למה שקורה ביום חם מאוד, העלייה בחום הגוף עשויה להפחית באופן זמני את תחושת הרעב. אכילה כביכול (מבחינת הישרדות של הגוף) גורמת לנו להזיע ולאבד נוזלים נוספים, וזה עלול להיות מסוכן ביום חם או אחרי פעילות כשחם לנו. אחרי שהגוף מתקרר וחוזר למצב מנוחה, ההשפעה הזאת נחלשת והתיאבון חוזר לרמתו הרגילה.