"צריך לראות את הילדים"

איש החינוך דניאל טופז, מנחה במכון החינוך 'דרך כפר', שוחח עם דותן לוי ושלומית רז מעגן על קהילה של משמעות ותרומה לקהילה ולקבוצה. טופז חלק את דעתו בנושא ברקע הסיפור של בתו המיוחדת והרגישה נועה.

"נועה שלי, בת 12, ילדה מופלאה שמתמודדת עם תסמונת נדירה במיוחד בשם רט, שחלק מהעניין עם התסמונת שהיא לוקה בה זה שהיא לא יכולה לדבר עם הפה - לכן היא מתקשרת עם מחשב מיקוד מבט. היא בוחרת אייקונים עם העיניים והמחשב יכול לבחור בשבילה". עוד ציין כי "חלק מנגזרות התסמונת שלה הוא שהידיים לא תפקודיות - לכן היא צריכה סיוע כמעט בכל דבר שהיא עושה במהלך היום. היא צריכה עזרה לאכול ובכל פעולה בסיסית. גם במערכת החינוך היא צריכה סייעת שתעזור לה בכל הפעולות הפיזיות במהלך היום".

טופז שיתף: "מצד אחד, כאיש חינוך זה אתגר - המפגש עם נועה גידל אותי כאיש חינוך. להבין שצריך לראות את הילדים האלה וקל לאבד אותם בתוך כל הסיפור. מצד שני, להיות אבא לילדה כמו נועה, כשאתה צריך להיות הפה שלה במפגש עם מערכות שונות והשילוב שלה במערכת וההיכרות של אנשים אחרים עם נועה וצרכיה".

לדבריו, "מאוד קל להגדיר את נועה כמישהי שצריכה שיעזרו ויתמכו בה, אבל עם קצת מאמץ מבינים מה נועה גם מביאה איתה, וכמה היא עוזרת לקהילה לגדול ולהיות משוכללת. צריך לחפש את האקסטרה מייל ולחפש את ההזדמנויות האלה".

"מדובר בנתינה שתורמת שמסתכלת על החוזקות שלך, מי ומה אתה באמת יכול לתרום לקבוצה"

"הבחירה שלנו בראש ובראשונה נובעת מזה שבתפיסה שלנו כך העולם צריך להיראות - קהילה מורכבת מכל המגוון הגדול של מבוגרים וצעירים, בעלי צרכים כאלה ואחרים, כשהעולם הוא צבעוני ומגוון - אבל לא להיות במקום חושש ומתרחק". בהמשך הבהיר: "בתסמונת המיוחדת של נועה, סביבה פועלת, מתפקדת ופועלת ומתפקדת זה משהו שמרים אותה, דבר שדורש ממנה להיות חלק מהקבוצה ולקחת חלק פעיל. בסביבה שמאבדת אותה היא מסתגרת לתוך עצמה, אז אנחנו מאבדים את האור והיופי שהיא יכולה להביא לקבוצה".

על חשיבות השילוב העזרה הכנה והאמיתית: "הדבר הכי אקוטי פה זה שאי אפשר לזייף עזרה, ואם אנחנו אומרים הרבה פעמים שהדבר הכי גדול שאיש חינוך יכול לעשות עבור ילד זה לתת לו את היכולת לתת - אז זו צריכה להיות נתינה אותנטית, לא להמציא כזו. מדובר בנתינה שתורמת לקבוצה ומסתכלת על החוזקות שלך, כלומר מי שאתה ומה אתה באמת ובתמים יכול לתרום לקבוצה - בגלל מי שאתה ובגלל מה שאתה מביא. לא נתינה בה אני בונה לך מסגרת ותפקיד שתביא משהו לסיפור הזה. ילדים מרגישים מתי מזייפים להם, ומתי מייצרים באותנטיות ואמיתיות ובמחשבה עמוקה על התרומה שלהם לקבוצה".