הכוח בידינו, והנפש חפצה

השבוע בתוכניתה 'תחשבו טוב', יהודית גריסרו צללה לעומק המחשבה והשיח על הדרך לשפר את עצמנו ולעורר השראה לצד כלים פרקטיים לחיים. היא שוחחה עם ד"ר הרשקו על הפרעות קשה לצד קשיי קשב, עם נדב שטרן על חוסן נפשי וטראומה באמצעות פיתוחים טכנולוגיים, עם המשורר רוני סומק על המילה אהבה והמשמעות שלה עבורנו ולבסוף עם הרב איתמר חייקין על פרשת השבוע עקב שטומנת בתוכה את נושא ההצלחה והכישלון שלנו. 

ההבדל בין הפרעת קשב מולדת לקשיי קשב הנובעים מהעולם המודרני והמסכים

ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעות קשב, על ההפרעות שאנחנו חווים כיום: "חשוב להבהיר שיש הבדל בין הפרעת קשה, שזו הפרעה מולדת וניוירולוגית והתפתחותית, לבין לבין קשיי קשב שיש לכולם בגלל המסכים והעומס או הלחץ ואירועי החיים. ההבדל הוא משמעותי כי עם הפרעת קשב אנחנו נולדים, כלומר נולדים עם מוח שנראה אחרת. יש בו פחות דופמין, שזה הורמון הקשב והיכולת להתרכז לאורך זמן, שמצוי באזורים במוח שאחראים על תפקודים ניהוליים, היכולת להתחיל ולסיים פעולות, תפיסה של זמן".

"הקשיים הם הרבה יותר משמעותיים, וקשה להתגבר עליהם. אלו חיים של מאמץ אינסופי, כי ברגע שקשה להתחיל כל משימה ולסיים ראותה ולשנמור על סדר וארגון - מאוד קשה להתנהל כך בחיים ללא עזרה", הוסיפה.

טכנולוגיה וחוסן נפשי (פוסט טראומה)

נדב שטרן, פסיכולוג וחוקר במטיב - המרכז הישראלי לפסיכוטראומה, על שיתוף הפעולה עם מיזם TechHeal למלחמה בפוסט טראומה ולסיוע עבור אנשים הלוקים בה: "מטיב - המרכז הישראלי לפסיכוטראומה  שהוקם לפני למעלה מ-30 שנה ע"י ד"ר דני ברום, שעדיין מנהל אותו. לצד זאת יש את TechGym שהם קהילת מפתחים. בעצם שיתוף הפעולה נוצר בין מי שמנהל את שני הגופים, כך נוצר המיזם המיוחד שמטרתו למצוא פתרונות לכל התחום של טראומה גם של המתמודדים עצמם וגם עבור המשפחות והמעגלים העוטפים".

על ההאקתון שנוצר בנושא טיפול בטראומה: "באירוע הזה השתתפו 14 צוותים של אנשי פיתוח וטכנולוגיה, וכולם ניסו למצוא פתרונות שונים. חלקם עסקו בתחום שנוגע למתמודדים עצמם, למשל טכנולוגיות שיסייעו בוויסות ומודעות למצבי טריגר על פי מדדים פיזיולוגיים". לדבריו, "היה מישהו שיצר אתר שמאגד בתוכו רבה מידע גם למתמודדים וגם למשפחות בכל התחומים. כדי שיהיה מקום אחד עבור אנשים שמתמודדים עם PTSD שמוצפים ומתמודדים והמטרה לייצרלהם דברים שיתמכו בשיקום ובטיפול שלהם".

אהבה וזוגיות (לקראת ט"ו באב)

המשורר רוני סומק על האהבה לקראת אירועי יום האהבה ט"ו באב: "אגיד כך, האדם הראשון שפתח את המילון והוציא מתוכו את המילים אני אוהב ואותך היה משורר גדול כיוון שהוא הצליח במשפט קצר להגיד את מה שאחר כך להגיד משוררים בשירים רבים שייכתבו. אהבה זה משהו לא מפוענח, וכל שיר שאתה כותב או שאני כותב - אני רוצה להניח על המילה את טביעת האצבעות שלי פעם נוספת".

לדבריו, "הכי קל לי להדגים זאת ב-2 או 3 שירים שכתבתי כתבתי פעם שיר שקראתי לו 'ישר אושר' ובו אמרתי ב4 שורות - 'אנחנו מונחים על העוגה/כמו בובות חתן כלה/גם אם תבוא הסכין/ננסה להשאר באותה הפרוסה. יוני רועה הלחין את השיר אחרי שחווה אלברשטיין בחרה לו את השיר. יש לי ערימת הזמנות לצידי, בתקופה שעוד שלחו כאלו, עם המילים של השיר. פתאום הרגשתי ששיר שכתבתי לליאורה בת זוגי הופך לשיר שאנשים משתמשים בו ומרגישים שזה כאילו שיר שלהם".

הרב איתמר חייקין עם פרשת השבוע (עקב)

ראש המכינה הקדם צבאית הדתית 'רוח השדה' הרב איתמר חייקין על פרשת השבוע 'עקב': "מה היה החשש הגדול ביותר של משה רבנו לפני הכניסה לארץ? אפשר לחשוב אולי הייתה זו המלחמה או הקשיים הכלכליים והביטחוניים. אבל זה לא מה שהטריד אותו אלא דווקא מההצלחה".

הרב חייקין ציטט מתוך פסוק והסביר כי "'..ורם לבבך ושכחת את אלוהיך...' כלומר דווקא כשהאדם חווה כישלונות הוא נשאר על הקרקע וזוכר מאיפה הוא בא ואל ןרוהצל ללכץ. דווקא ההצלחה היא מה שמסנוור אותו וגורמת לו להתחיל לחשוב 'אין איזה תותח אני'. כשאתה ברום הלב ונמצא למעלה אתה כאילו מסתכל מלמעלה למטה. תמיד אומרים שההצלחה אבות רבים לה, והכישלון יתום כלומר אני הצלחתי ועשיתי אבל לגבי הכישלונות זה לא שייך אליי וזו הסכנה הגדולה. משה חשש מאוד שנצליח כי אז מה יקרה לנו?"