103FM
ON AIRשידורים חוזרים00:00 - 06:00

"השיר מכיל בתוכו שבר עמוק"

תמר אייזנמן ואיתי פרל על החיבור מרחוק • בשיחה על דואט חדש, על הגעגוע ועל המציאות הישראלית, אמרה תמר: "לא פשוט להיות רחוקים מאנשים שאוהבים"

איריס קולאיריס קול·28/04/2026
"השיר מכיל בתוכו שבר עמוק"

במציאות שבה המרחק הפיזי הופך לעיתים למכשול בלתי עביר, המוזיקאים איתי פרל ותמר אייזנמן מוכיחים שהחיבור הנפשי והאמנותי חזק מכל קילומטראז'. בזמן שפרל מנהל את חייו בבאר שבע כבר למעלה מעשור, ואייזנמן פועלת מלב הסצנה של ניו יורק, השניים השיקו דואט חדש בשם 'טיפה על המצוק'. בראיון משותף הם מספרים על היצירה שנולדה מתוך געגוע, על החיים בפריפריה מול החיים בגלות, ועל השיר שלקח לו שנים להבשיל - עד שפגש את השבר הגדול של המלחמה.

אייזנמן, שחווה את אירועי השנה האחרונה מיבשת אחרת, שיתפה בתחושות המורכבות שליוו אותה מהמרחק. "בטח לא כמו שאתם עוברים את זה, זה אחרת מרחוק", הסבירה. "אני לא צריכה ללכת למקלטים באמצע הלילה. מורכב".

לדבריה, המצב הביטחוני יצר משקולת רגשית חדשה: "תחושה שזה מעמיק את המרחק, המרחק גדל ככה כשאני חווה את זה מהמרחקים. זה לא פשוט להיות רחוקים מאנשים שאוהבים". מן העבר השני, איתי בלטר התייחס למיומנות הישראלית המוכרת: "אנחנו די מיומנים להיות בדקת קריאה לאסון הבא".

מבאר שבע לניו יורק: "עושים לא פחות מוזיקה"

הבחירה המפתיעה של פרל להעתיק את חייו לדרום לפני 14 שנה הפכה עבורו לסיפור אהבה. "התאהבתי במקום הזה ובסצנה המוזיקלית הקטנה והאיכותית", סיפר בלהט. "אני חי פה, זה מפתיע אנשים אבל נדלקתי על העיר הזאת – קהילתית, לא יקרה".

הוא ציין כי המרחק הגיאוגרפי בינו לבין אייזנמן לא פגע בתפוקה האמנותית שלהם, ואולי אף להפך: "תמיד חשבתי שהתרחקתי לבאר שבע ותמר לניו יורק, ועושים לא פחות מוזיקה ואולי יותר מאשר גרנו באותה עיר". אייזנמן הוסיפה על הקשר המיוחד ביניהם: "תמיד יש קשר מוזיקלי והופעות יחד – יש חיבור עמוק וזה נדיר וכשיש את זה צריך לשמור את זה".

"השיר שלא מיהר לשום מקום"

הדואט החדש, "טיפה על המצוק", הוא תוצר של תהליך הבשלה ארוך שנים. אייזנמן תיארה את האבולוציה של הטקסט, שהחל מנקודת מבט של ישראלית בחו"ל והשתנה עם השנים. "השיר מדבר על הרבה רגעים, לפני כמה שנים מנקודת מבט של שהות, של הרבה שנים מחוץ לישראל, אבל עבר להתבונן על רגעים קצרים יותר אבל נצחיים כמו אמהות, הורות וחברות", שיתפה.

לדבריה, הזמן היה מרכיב הכרחי ביצירה: "אני מרגישה שזה בדיוק מהשירים שלא סתם לקח לשיר כמה שנים כדי להיות שם. לא מיהרתי". עם זאת, המציאות הישראלית חלחלה בסופו של דבר אל תוך התווים. "זה שיר שמכיל בתוכו איזשהו שבר עמוק מאז השבעה באוקטובר והוא מסתיים אחרי", סיכמה אייזנמן, "זה פחות או יותר נקודת המבט שלי".