כאן לעזרת חבר

המאזין שיתף את שלומית בקושי שחווה חברו: "יש לי חבר מהצבא, משירות מלפני 30 שנה, שבדיוק הבן שלו נהרג בעזה. יש לנו ילדים בני אותו גיל פחות או יותר. אני מנסה לחשוב על הסיטואציה של אבא שצריך להתמודד עם זה, במיוחד בן אדם שאני מכיר אותו, ואני מכיר את הבן שלו מגיל שלוש". 

שלומית לקחה זאת למקום האנושי, שלטענתה מתחיל להתרחק מאיתנו בשנים האחרונות: "אנחנו צריכים להבין שאנחנו רקמה אנושית חיה. אנשים הפכו להיות עבור עצמם, זה כל כך עצוב".