"איפה המנהלת ואיפה התקומה?"

חצי שנה למלחמה - איפה המנהלת ואיפה התקומה? 'מרכז השליטה האזרחי למלחמה', כך קוראים ליחידה המיוחדת שהוקמה ברעש גדול, על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, עם הבטחות לתושבי ישובי העוטף, בהשקעה ענקית של 10 מיליון שקל. ומה קרה? לא קרה. 10 מיליון שקלים נבלעו באדמה. הטראומה של השבעה באוקטובר, לא תשקע. חצי שנה למלחמה, הצפון שסופג ירי טילים ורקטות, ופינוי שמונים אלף תושבים לכל עבר, לא זכה לשום מנהלת.

נקודת אור אחת של ה'חוויה' הטראומטית המטלטלת שכולנו עדיין עמוק בתוכה, היא ההתארגנות של ארגוני החברה האזרחית: מרכז ענק של איסוף תרומות וציוד של אחים לנשק באקספו בגני התערוכה, קבוצת הפייסבוק 'מתנדבי חרבות ברזל', שהקימה מערך הסעות של תרופות, מזון ותמיכה נפשית בכל הארץ, קבוצת 'בונות אלטרנטיבה', תרומות של ארוחות לחיילים, עד היום, ועוד אין סוף מיזמים אזרחיים.

עוד נקודת אור - הנשים הלוחמות. הן עושות את העבודה הכי טוב שאפשר. לנו לא היה ספק. למי שכן היה, צריך לבקש סליחה. 133 חטופות וחטופים עדיין בעזה. הבוקר הובא למנוחות אלעד קציר ז"ל. אלעד נירצח ככל הנראה עוד בינואר. לוחמי צה"ל חילצו את גופתו במבצע גבורה מסובך. למדינה אסור לוותר על אף אחד. חי או מת. 

חצי שנה ישראל במלחמה, והמדינה לא הייתה שם. המדינה הייתה בהלם, עד היום אזרחים רבים עדיין מצפים למענה מהמדינה. חצי שנה למלחמה. אדוני ראש הממשלה, איפה הניצחון המוחלט?