"איפה אתם חיים? מה זה הניתוק הפתטי הזה?"

גם היום בשעה 12:00 בדיוק שב רון קופמן אל עמדת המיקרופון ושוחח עם מאזיניו על כל מה שעל ליבם במהלך התקופה האחרונה. בפתח הדברים התייחס קופמן להלך הרוח ברחבי המדינה במהלך המלחמה הקשה שזהו יומה ה־103. 

"אני תל אביבי, אנחנו חיים בבועה. זה לא אצלנו עד שמתרחש פיגוע או דבר כזה", טען. "חלק סופרים גופות, מי היה דתי ומי לא, חלק לא סופרים אבל משתפים פעולה עם הדבר הזה. אחר כך אומרים שאפשר לעשות אחדות. הבועה היחידה שבה יש אחדות ללא גבולות - לובשי המדים. כל השאר נגועים ורקובים. מילואימניקים פושטים רגל, חלקם עדיין בשירות". 

עוד הוסיף ואמר כי "מחלקים את כספי המיסים של המילואים, ואין למילואימניקים הללו לאן לחזור. הם לא מעניינים את אף אחד. הם ממשיכים לשבת, לחלק את הקופה, לרמות, להונות".