"היו עשרות מחבלים, חלקם בתוך בתים עם בני ערובה"

"הקפצתי את כל הפלוגה בשבת בבוקר, עלינו על הטנקים, כל טנק נסע למקום אחר. היו לנו עשרות מקרי סיוע לכוחות החי"ר, אי אפשר לאמוד במספרים את הקרבות שעשינו", כך כתב רס"ן יואל אמיתי, מ"פ גדוד שריון 53 במילואים, שנלחם כתף אל כתף לצד חבריו בחדירת המחבלים לקיבוץ בארי בעוטף עזה בשבת בבוקר. בשיחתו עם בן כספית ואריה אלדד, תיאר את המתרחש. 

"ביום שבת בבוקר קמתי כמו כולם לחדשות יחד עם אשתי האהובה והשכן שלי מהקיבוץ. צלצלתי למג"ד, תוך 20 דקות הוא חזר אליי חזרה, אמר לי 'יואל, תקפיץ את הפלוגה' ותוך 10 דקות פחות או יותר התחלנו לזרום דרומה", סיפר, והוסיף: "הגענו דרומה לכל הטנקים ששהו, ויחד עם גדוד 53 הסדיר, כל צוות שהיה מוכן, נכנס לטנק, מוודאים שיש תחמושת, שיש מקלעים, ופשוט מתחילים לנסוע לאיפה שצריך אותנו".

המשיך, ואמר: "כל אחד מאיתנו קיבל משימה זריזה להתחבר לכוחות חי"ר הגיבורים, המדהימים שם, שעשו את הכי טוב שלהם בתוך הסיטואציה, ועשרות מחבלים, בני ערובה, אזרחים, שכואב הלב על מה שהם נאלצו לחוות עד שהגענו".

לדבריו, "ברמה הרגשית, כקיבוצניק שקפץ מהקיבוץ שלו לקיבוץ בארי, וזה קיבוץ שאני מכיר היטב, זו הייתה חוויה סוריאליסטית. היא מראש סיטואציה מאוד מורכבת - פיקודית, מבצעית, מקצועית, אין בכלל שום ספק. גם לא משהו שיותר מדי מתרחשים ומתאמנים עליו, אבל בסוף, לראות את כל עם ישראל מתגייס ופשוט מגיע, בסיטואציה ששרשרת הפיקוד חטפה פה חזק מאוד, ומתפעלים את האירוע ביחד, מסתכלים לאנשים בעיניים, מנסים להבין מה הכי טוב שאפשר לעשות וזה מה שיש - זה מה שאפשר לעשות".

"ירינו גם פגזים בתוך הקיבוץ. הסיטואציה הייתה שהיו פשוט עשרות מחבלים בתוך הקיבוץ, חלקם בתוך בתים עם בני ערובה, חלקם ברחו מעבר לגדר ונשארו במטעים, חלקם הסתתרו בשיחים ותקפו את הכוחות שלנו", הסביר. 

"היינו שם ביומיים של תקריות בלתי נגמרות, ואם הייתה לנו סיטואציה שאנחנו יודעים שיש מחבל, שניים, שהם כלואים בתוך בית בלי בני ערובה, ובוודאות הכוחות שלנו לא נמצאים בפנים - אז הדבר היותר נכון לעשות זה לנסות להשמיד אותו עם פגז כי אז אנחנו יכולים שלא לסכן כוחות חי"ר בכניסה לבית", סיכם.