"אין כסף? הכסף הולך למטרות אחרות"

את הסיפור של קיצוץ שעת לימוד אחת בשנת הלימודים הבאה לילדים עם צרכים מיוחדים אתם כבר מכירים. אין כסף. הכסף הולך למטרות אחרות. יותר 'חשובות' על פי משרד החינוך. נניח. כמה זה יכביד על ההורים והילדים שכל שעה קובעת אצלם, רק הם יודעים. אבל נניח.

עכשיו נניח כאן משהו אחר. לא פחות חשוב, שנחשף אתמול: המטפלים הסיעודיים מאיימים לפתוח בשביתה באחד בספטמבר, אם לא תהיה תוספת כוח אדם של עוד 3000 תקנים לחניכים חדשים, ושבמקביל שכרם לא יעלה מיידית ל־8000 שקלים.

תקשיבו לסיגל פרץ יהלומי מנכלי"ת אקי"ם. תקשיבו גם לחגית קציר, אמא של אביתר, בן ה־22. אביתר מסיים מסגרת חינוכית מיוחדת שמכינה אותו כבר כמה חודשים למעבר למרכז תעסוקה של אלו"ט. וזה בדיוק הסיפור.

אם לא תהיה תוספת כוח אדם למדריכים ומטפלים חדשים, לא תהיה מסגרת לאביתר ולחברים שלו. זה הורס משפחות, זה הורס את הנערים והנערות בעלי הצרכים המיוחדים. "בשביל הבן שלי להישאר בבית אחרי כל ההכנה הזאת, זה פשוט אסון", מצוטטת חגית היום בוואלה. "הוא לא יוכל להתמודד עם זה. זו פגיעה אנושה בתפקוד שלו, הסתגרות וירידה במצב הרוח".

איש מההורים לא בא בטענות למטפלים שמשתכרים שכר עלוב. משרד הרווחה ומשרד החינוך - נא להתעורר. אנשים עם צרכים מיוחדים הם לפני הכול. ענין של סדר עדיפויות פוליטי.