"ההתייבשות היא אפשרות, אבל תמיד רוצים לבדוק"

אתמול (ש') בשעות הערב, הובהל ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית החולים שיבא לאחר שחש ברע, לאחר בדיקות הוחלט כי הוא ישאר ללילה להשגחה. בשעות האחרונות, פורסם כי ראש הממשלה שוחרר מבית החולים אחרי שהושתל בגופו מכשיר לאבחון הפרעות קצב הלב. פרופ' חיים לוטן, קרדיולוג בכיר ומנהל החדשנות במרכז הרפואי הדסה, שוחח עם רוני בר-און ואריה אלדד ב-103fm. 

"לא קרה שום דבר שהוא חריג. ההתייבשות היא אפשרות, אבל אנחנו תמיד רוצים לבדוק ולהיות בטוחים שאנחנו לא מפספסים משהו. ברגע שיש תלונות של חולשה או סחרחורת, אחת האפשרויות שעולות בחשבון היא הפרעה בקצב הלב ופעילות הלב ולכן בצדק רה"מ עבר סדרת בדיקות כדי לוודא שאין שום בעיה אחרת", הסביר לוטן, באשר לטענות שעלו בתקשורת, לפיו רה"מ לא סבל רק מהתייבשות.

"צריך לזכור שאק"ג מראה את הפעילות של הלב באותה שנייה שבה הוא מבוצע, הוא לא מראה את מה שהיה אתמול או שלשום. לכן כשיש לנו איזה אירוע שהוא לא במאה אחוז ברור, ואנחנו רוצים להיות משוכנעים בוודאות שאין בעיה בקצב הלב - אז או שאנחנו עושים הולטר ארוך טווח או שהיום הרבה יותר פשוט להשתיל משהו תת עורי שמנטר את קצב הלב ויכול להישאר שם חצי שנה-שנה ואז אם חס וחלילה יש אירוע, אנחנו יכולים תוך זמן קצר לראות בדיוק מה היה", אמר. 

הוא הדגיש כי "יש הבדל בין מישהו בן 70 למישהו בן 18, לא מיידית חושבים מיד שזה רק התייבשות. יש לנו מה שנקרא אבחנה מקדמת, התייבשות בהחלט יכולה להיות גם גורם מסייע. אנחנו רוצים להיות בטוחים עד כמה שאפשר שאין משהו אחר שמתחבא. מכיוון שזה כבר אירוע שחוזר על עצמו, אנחנו רוצים להיות בטוחים שאין משהו או הפרעת קצב אחרת שנגרמת ויכול להיות שההתייבשות היא חלק שתרם לזה".

"אנחנו נוקטים פה בזהירות הרבה יותר גדולה. לא בכל חייל שמתייבש אנחנו עושים את זה. אבל אם יש אירוע חוזר שהוא לא לחלוטין במאה אחוז ברור, אנחנו הרבה יותר רוצים להיות בטוחים שאנחנו לא מפספסים משהו אחר", סיכם.