"בישראל חיים יותר ממיליון קשישים, לפחות שליש מהם עניים"

מבקר המדינה פרסם אתמול את הדו"ח על תפקוד הרשויות המקומיות בכמה ישובים. הישובים שנבדקו הפעם: אלעד, אשקלון, מעלות, נס ציונה, נצרת, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד. אז מה היחס ברשויות האלה לקשישים? לאילו שרותים זכאים האזרחים הוותיקים, ומה קורה במציאות?

שיעור האוכלוסייה הוותיקה בישראל הוא 12% - כמעט חצי מהם לא מודעים לזכויות שלהם. בישראל חיים יותר ממיליון קשישים, לפחות שליש מהם עניים. פשוט כך. יש בהם שורדי שואה, יש בודדים ויש חולים, והבדידות משפיעה גם על הבריאות.

רובם חיים מקצבאות של כמה אלפי שקלים בודדים לחודש, ונאלצים אפילו לעשות את הבחירה האכזרית שבין אוכל לתרופה. לא הגיוני. נחזור ל מה שבדק מבקר המדינה באותן רשויות שציינו: תהיו מופתעים. לרשויות אין מידע מעודכן על הפרטים של כלל האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן. הם לא טורחים לאתר אותם. כנראה שהרבה יותר נח לחמם עוד כמה אלפי שקלים בקופה.

הסכום המתוקצב ע"י משרד הרווחה עבור אזרח ותיק, מסתכם בין 141 שקלים ל־772 שקלים לשנה. עם זה לא הולכים למכולת ועם זה אי אפשר לחיות. מה לעשות שתוחלת החיים של נשים וגברים עולה בשנים האחרונות. דפקו להם ברז הקשישים האלה. המדינה חייבת לכבד את האזרחים הוותיקים שלה. יש חוזה בלתי כתוב בין האזרח למדינה. בעוד הוותיקים מילאו אותו מלא מלא, המדינה אפילו לא חצי. בושה.