"בעיניי, זו אותה הגברת של פוליטיזציה של שפיטה בשינוי אדרת"
עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, על פשרת רוטמן: "העיקרון שמנחה את המתנגדים זה הקשר בין שלוש רשויות עצמאיות שהן אמצעי בקרה לשלטון"

יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן הציעה לרכך את הרפורמה המשפטית והציע כי יעכבו את החקיקה עד לאחר הפגרה, ובשלב זה יעבירו את החוקים הקשורים בוועדה למינוי שופטים. הכרזתו של חבר הכנסת עוררה מהומה רבתי בקרב חברי האופוזיציה שתקפו בחריפות את רוטמן ואת הצעתו.
עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, ביקשה להתייחס לנושא ועל הפשרה שהציע יו"ר ועדת חוקה: "לא אוהבת את ההצעה החדשה. נראה לי שזה כזה עוד מאותו הדבר. תכל'ס, באיזשהו מקום יש יתרון שהמסכות קצת מוסרות בימים האחרונים. בשלבים הראשונים זה הוצג כחלק ממהלך אידאולוגי כולל, כחלק מתפיסה שלמה, ועכשיו כשאנחנו מתקרבים בעצם לסוף המושב, גם העניין של המהירות, ציון הנקודה הזאת כנקודה שמחייבת חקיקה כשבעצם המפתח לעצור או להמשיך הוא בידי הקואליציה. אין הכרח אמיתי להשלים את זה עד סוף המושב הנוכחי".
"זאת אומרת, אם באמת רוצים הידברות או דיאלוג אפשר לתת את החודש הקרוב לשבת, להידבר, לבחון רעיונות, חלקם רציניים שעלו על ידי כל מיני צדדים ובאמת מצד אחד כן להסכים שלא ממסמסים. אנחנו מדברים על תקופה מוסכמת שתראה הגיונית לשני הצדדים", הסבירה.
על ההצעה של ח"כ רוטמן, טענה כי "בעיניי, זו ממש אותה הגברת של פוליטיזציה, של שפיטה, רק בשינוי אדרת. זאת אומרת, משהו שמדבר על השתלטות פוליטית דחופה עכשיו, כשעל הפרק עומד משהו ממשי. שלושה שופטים של בית המשפט העליון צפויים להתחלף באוקטובר השנה הזאת וההצעה בעצם מבקשת להשתלט על מינוי של שניים מהשופטים האלה, על פי כללים שמאפשרים זאת. ואחרי זה כאילו לתת איזשהו נוסח שקוראים לו 'נוסח מרוכך' אבל בעצם המשמעות המעשית שלו תהיה תיאורטית בלבד כי את התוצאה הפוליטית שרוצים לעשות באמצעות השתלטות קואליציה על שופטי בית המשפט העליון אפשר להשיג כעת".
עוד הבהירה: "העיקרון שמנחה את המתנגדים, את האנשים שמפגינים, הוא הקשר שרואים בין שלוש רשויות עצמאיות, בין מערכת משפטית עצמאית, שהם איזשהו אמצעי בקרה על השלטון. זאת אומרת, שלא תהיה רשות מבצעת שיש לה כוח בלתי מוגבל, וכדי שזה יקרה צריך מערכת משפט עצמאית שהיא גורם מאוד חשוב כדי להבטיח את העצמאות הזאת".
"אני כמובן בעד השוואה ממדינות העולם אבל צריך לטעת את זה בהקשר"
בתגובה, מגל תהה מה ההגדרה בעיניה למערכת משפט עצמאית ומדוע חושבת כי היא לא תתקיים לאחר העברת הרפורמה. "מערכת שיכולה להעביר ביקורת בצורה מקצועית על החלטות הרשות המבצעת ללא מורא, ללא משוא פנים, כפי שעשתה מערכת המשפט במשך 75 השנים עד כה", ציינה, ופנתה לשדרן: "אתה מסכים איתי שאם הקואליציה ממנה את השופטים אז משהו מהעצמאות הזאת יורד?"
בהמשך, הבהירה: "אני חולקת על העניין הזה של לנסות להביא דוגמאות מהעולם ולקחת רק מקטע. אתה יודע שבהרבה מובנים, המציאות בישראל היא ייחודית. אני כמובן בעד השוואה ממדינות העולם אבל צריך לטעת את זה בהקשר, תלוי מאיזה מקום בעולם אתה לוקח, האם ממקום שיש בו מנגנונים אחרים כמו חוקה שאין בישראל, כמו למשל שני בתי נבחרים שאין בישראל, כמו למשל הפרדת דת ומדינה שאין בישראל. כולנו הפכנו למומחים למשפט בינלאומי".
עוד אמרה: "ברמת העיקרון כולנו רוצים לחיות בדמוקרטיה, זה אומר שלוש רשויות עצמאיות, שכל אחת יש לה את הכבוד שלה, שמכבדת את ראותה ונותנת מקום מכבד לתפקיד של כל רשות ורשות. הרשות המבצעת נבחרת, מנהלת את החיים של כולנו, קובעת את המדיניות, זה ברור. הרשות המחוקקת היא זאת שמתווה את המסגרת החוקית לפעולת הרשויות האחרות, זה גם ברור. הרשות השופטת, התפקיד שלה זה להעביר ביקורת, לבחון טענות שעולות כנגד רשויות אחרות על ידי אזרחים, כמוני כמוך".
עריכה: נויה חסון

