"זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין של חופש"
מנחה הטלוויזיה ושדרן הרדיו נתיב רובינזון, התייחס לרפורמה המשפטית וטען: "מסך טלוויזיה חייב להיות פלורליסטי, אנו חייבים לדבר מה שאנחנו רוצים"

לפני למעלה מ־20 שנה נתנה תוכנית הנוער 'קלפים פתוחים' את הבמה לצעירים שדיברו מדם ליבם. בין שלל הנושאים שעלו במהלך שידורה המתמשך של הסדרה דנו בפתיחות גם בנטיות מיניות. שר החינוך דאז זבולון המר דרש לגנוז את התוכנית המדוברת, אבל הודות לפסיקת בג"ץ הוחלט לשדרה כעבור שנה וחצי בשני חלקים שזכו לרייטינג גבוה במיוחד.
על רקע הרפורמה המשפטית המתגבשת ביקשה מעיין אדם לשוחח על האירוע המכונן עם מנחה התוכנית, איש הרדיו והטלוויזיה נתיב רובינזון, שסיפר באריכות על התחושות סביב האירוע והמשמעויות שלו אז והיום.
"'קלפים פתוחים' זו תוכנית נוער שעשינו ששודרה משהו כמו שש עונות, צילמנו יותר מ־200 תוכניות, ועסקנו בהמון נושאים", אמר רובינזון בפתח הריאיון. הוא הסביר שהפרק הכפול שעסק בנוער להט"בי היה רק אחד מתוך 200. "כל שבוע היינו מביאים פרק אחר, ונושא אחר שמעניין בני נוער, ונותנים לו במה. היום אם תראו בני נוער יושבים באולפן טלוויזיה ומדברים על זה שהם הומואים ולסביות תגידו 'אוקי, מה מיוחד בזה?', אבל אז זה היה מאוד פורץ דרך. ישבו בני נוער בפנאל ושיתפו, לא היה בזה שום דבר צהוב. זה היה אמיתי ופתוח ויפה", שיתף רובינזון.
"לא היה נראה לו שזה נכון וראוי שידברו על הומואים ולסביות"
התוכנית המדוברת שודרה בערוץ 2 בתוכניות החינוכית אחר הצהריים. כשנשאל איזו סמכות יש לשר חינוך לפסול שידור כזה סיפר כי הטלוויזיה החינוכית דאז הייתה יחידת סמך של משרד החינוך. "בתיאוריה שר החינוך הוא כמו עורך ראשי, אבל זה אף פעם לא הועמד למבחן. זבולון המר, שהיה שר חינוך כבר קדנציה שלישית, ראה את הטלוויזיה החינוכית כמו שיעור בבית ספר. הוא לא היה נחשב לשר קיצוני או משהו, פשוט הביאו את זה לידיעתו, ולא היה נראה לו שזה נכון וראוי שידברו על הומואים ולסביות. מבחינה חוקית הייתה לו סמכות לעצור את השידור, כי הוא היה שר החינוך. זה גרם לסערה התעוררו פה כולם ואמרו 'רגע, זו צנזורה'".
"החשש של שר החינוך היה שזה ינרמל את העניין"
רובינזון דיבר על הסערה שהחלטת המר עוררה, ואמר: "אנחנו כתוכנית טלוויזיה ניסנו להבין את המגבלות. ניסנו להבין מה עושים, ומה לא. אחר כך זה כבר יצא והצטרפו תנועות לקידום האזרח, ועוד תנועות. כשראו שזה לא מתקדם הגיעו לבג"ץ. אגב, זה הגיע גם לדיון בכנסת - שם צפו בתוכנית וראו שם בני נוער מספרים. חשוב לציין שהם לא סיפרו דברים מזעזעים. החשש של שר החינוך היה שזה ינרמל את העניין, אבל המאבק כבר התקדם הלאה, וזה כבר יצא מהידיים שלנו".
הפשרה שהציג בג"ץ הייתה שהתוכנית תשודר במלואה, ובסופה נפתח אולפן בשידור חי, ונביא אנשים שידברו לכאן ולכאן. "אנחנו דחינו את ההצעה כי זה לא הגיוני לחלוטין", הודה רובינזון. לאחר שנה וחצי שלא מאבק תקשורתי כביר חייב בג"ץ את שר החינוך לאשר ולשדר את התוכנית. לדבריו, מסך הטלוויזיה צריך להיות פלורליסטי, "זה לא עניין של ימין ולא עניין של שמאל. זה עניין שיהיה אפשר לבוא ולהציג על מסך הטלוויזיה דברים שהם לא מוצאים חן בעיני כל אחד, ושלא כולנו אוהבים. אגב, מי שלא רוצה יכול לא לצפות. האצבע קלה מאוד על השלט כמו שאומרים, ואפשר לעשות את זה. לכן שוב, זה לא עניין של ימין או שמאל - זה עניין של חופש ביטוי".
לסיום ביקש רובינזון להדגיש: "'בג"ץ קלפים פתוחים' הייתה נקודת ציון, והיום למשל דבר כזה לא יכול להתרחש כי יש את התקדים של הבג"ץ הזה, ומעבר לזה בשוק הטלוויזיה של היום ובעידן הסטרימינג תמיד יהיה בית לשדר", סיכם.
עריכה: עדן בן ארי

