"הולכים לשנות את אופי המדינה, מדמוקרטית לדתית"

בתחילת השבוע הבא צפויה ועדת השרים לחקיקה לאשר הצעת חוק של יהדות התורה וש"ס להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. על פי ההצעה יוכלו בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים ולא רק בענייני גירושין ומשפחה.

בעקבות ידיעה זו ביקשו אריה מליניאק וליאת רון לשוחח עם עורכת הדין בתיה כהנא-דרור, מומחית לדיני משפחה ולבתי הדין הרבניים, שהתייחסה באריכות לידיעה ולמשמעות שלה על מערכת המשפט הישראלית. לדבריה, מדובר בהצעת חוק שהיא חלק מהמהפכה המשפטית. "יהיה אפשר להעביר באין מפריע חוקים מסוג זה שהולכים לשנות את אופי המדינה - מדמוקרטית לדתית. לא תהיה אפשרות לסגת מהדבר הזה".

בפתח הריאיון ביקשה עורכת הדין כהנא-דרור להגיד שהיא אישה דתית ומחויבת להלכה, אבל יחד עם זאת כאשת מקצוע היא מודאגת מאוד ממה שנעשה. "אני רוצה להקדים ולומר שמדובר בהצעת חוק שהיא חלק מהצעות חוק שהן בעצם המטרה של המהפכה המשפטית. זאת אומרת, שיהיה אפשר, באין מפריע, להביא חוקים מסוג זה שהם באמת הולכים לשנות את אופייה של המדינה ממדינה דמוקרטית למדינה דתית. אם אני אבוא אחר כך לבג"ץ ואני אגיד 'רגע מה זאת אומרת? לא דנו על פי הדין הכללי'. יגידו לי 'סליחה זה החוק'. לא תהיה אפשרות לסגת מהדבר הזה. מדובר פה במשהו עמוק, שורשי, שבאמת ישפיע על איך שנחיה פה במדינה שלנו".

"אז החידוש הוא שבית הדין הרבני יוכל להתמקד גם בסכסוכים עסקיים?", נשאלה עורכת הדין. היא הודתה, ואמרה: "נכון. בסכסוכים עסקיים, בדיני חוזים, ועוד. חשוב להגיד שאנשים שמעוניינים בדין תורה בנושאים עסקיים וכדומה יש להם את האפשרות לעשות את זה. כמו שיש טריבונות של בוררות אזרחית יש בתי דין רבניים שדנים על פי חוק הבוררות. עכשיו רוצים שמערכת בתי הדין הממלכתית הם עצמם ידונו על פי דין תורה, והבעיה המרכזית היא שאף אחד לא יודע מה זה דין תורה, ומי שפוסק את ההלכה זה הדיינים עצמם. תראו, ה'שולחן ערוך' נכתב במאה ה־16 אבל ברור לכם ולי שאף אחד לא פוסק היום לפי ה'שולחן ערוך'".

"כל ההסכמה הזו זה בולשיט אחד גדול"

כשנשאלה על הצעת החוק, והמשמעות שלה אמרה: "יש פה איזו הצגה של 'לא, זה רק בהסכמה'. כאילו אנחנו מאוד ליברלים. כל ההסכמה הזו זה בולשיט אחד גדול כשיש פערים חברתיים או פערים מגדריים. אני אתן לכם דוגמא: לקוח שלי קנה איזה בית באיזה מתחם בקבוצת רכישה של רבנים, והתברר שגזלו אותו ולא רשמו את שמו בטאבו. הוא רצה ללכת לבית משפט אזרחי, אבל לא נתנו לו. הוא פנה אליי ולבסוף הצליח, אבל זכה רק לאחר מאבק ממושך של 12 שנה".

"עדיין תישמר האופציה ללכת לבית משפט אזרחי?", נשאלה עורכת הדין לסיום הריאיון. היא אמרה שזה תלוי אם חתמו על הסכמה או לא. "תראו, מדובר פה בהרחבה של משפט לא ליברלי, של משפט מפלה. זה נותן לבית הדין המון סמכות, וזה מציב אותם כמקבילה לבית המשפט האזרחי".

עריכה: עדן בן ארי