טובות השתיים מהאחת?

המאזינה, אמא לשתי בנות בנות 8 ו־7, אשר מעוניינות לשחק משחקי דימיון כל היום, דבר אשר לטענתה פוגע בתקשורת ביניהן לבינה: "הן לא שומעות אף אחד, הן לא מתקשרות, הן במשחק. אם אנחנו לא צורחים לא קורה כלום. לשתיהן יש בעיית קשב וריכוז, זה ברור לי. המשחקים שלהן הן בעיקר סביב משחקי ה'כאילו', ואם יש חברות שלא אוהבות את המשחקים האלו הן לא ישחקו איתן".

דליות ביקשה להתמקד ראשית בדינמיקה בין הבנות לחברות: "צריך להניח להן בנושא החברות, שיסתדרו עם זה לבד. הן מלוכדות, יש להן אחת את השנייה, אין להן שום חשש ופחד להפסיד אחת את השנייה. אל תתערבי בזה. תני להן ללמוד לבד, ברגע מסוים בת ה־8 ויהיו דברים אחרים שימשכו אותה, אחותה קצת פחות תעניין אותה. איפה שאנחנו מתערבים ולא מצליח לנו, מהר ללכת אחורנית, חוץ מדברים שמסכנים את הילדים. לתת להן ללמוד מהחיים".

"העניין הוא שהן לא שומעות לכם", טענה דליות, והוסיפה: "אני חושבת שחלק גדול מהמשחקים שלהן בבוקר זה איזשהו מאבק כוח עם ההורים. הן חברות טובות והן עושות יד אחת כדי להוציא אתכם מדעתכם".