"ככל שמתייקר רוכשים פחות, והחלום מתרחק"

בואו נדבר קצת מספרים ונתונים: מחירי הדיור עלו בתוך שנה ב־20 אחוזים. האינפלציה חצתה כבר את ה־5 אחוזים. גובה הריבית במשק הגיע כבר לשני אחוזים ושלושת רבעי האחוז, והסיכוי להמשך העלאות הריבית גובר, וזה עלול לקרות כבר ביום שני הקרוב.

הלאה: מחירה של דירה ממוצעת עלה במהלך שלוש השנים האחרונות בקרוב ל־400,000 שקלים, ובהתאם גם המשכנתה התייקרה. גם מחירי שכר הדירה מתייקרים מאד. אמנם בימים האחרונים רואים התמתנות מסוימת ברכישת דירות חדשות, אבל זה לא בגלל מדיניות של הממשלה ומשרד השיכון, אלא בגלל ההיגיון הפשוט - ככל שמתייקר פה, רוכשים פחות וחלום הדירה הולך ומתרחק.

תעשו את החשבון בעצמכם: אם מחיר דירה ממוצעת כבר נושק לשני מיליון שקלים, לווה משכנתא ממוצע יצטרך, אם יאשרו לו, להגדיל את גובה המשכנתא הממוצעת, ובסבירות גבוהה לקחת גם הלוואה חוץ בנקאית אם אין מספיק כסף שהלווה הביא מהבית. ברור שחלום הדירה מתרחק. נאמר זאת שוב, ולא בפעם הראשונה- אם אין לאבא או אמא אפשרות לעזור משמעותית לבת או לבן ברכישת דירה, זה רק יילך ויסתבך.

כל הפטנטים שניסו שרי האוצר והשיכון בעשור האחרון לא שיפרו את מצבם של רוכשי הדירות בהרבה. ספק אם ראש הממשלה המיועד, מר כלכלה, יצליח למרות ההבטחות שלו, להגדיל את היצע הדירות ולהוריד דרמטית את המחירים. אם זה יקרה, נשמח לאכול כובע. גדול. בהצלחה.