"העולם שמח? אז זהו שלא"

זוכרים את ה־30 באוגוסט, שנייה לפני שחוזרים ללימודים, ואף אחד מההורים והילדים לא יודע מה יהיה מחר? אז כן, בשנייה האחרונה נחתם הסכם. שלום כתה א' והעולם שמח. העולם שמח? אז זהו שלא.

המורים והמורות, המנהלים, המנהלות, אף אחד לא קנה את ההסכם הזה: המורים והאוצר לא באמת הביאו הישג, רק תמונת ניצחון ליפה בן דוד והשרים. תקשיבו לסמדר מורס, מנהלת ביה"ס נופים בתל אביב, כאן ב־103FM, בחמישה עשר בספטמבר

ומה קרה מאחד בספטמבר? 50 יום עברו מאז, וכלום ושום דבר. הסכם ללא כיסוי. זה מה שאנשי החינוך טוענים. מתי זה יקרה, אם יקרה? אולי אחרי הבחירות. החמישיות. ואם נלך לבחירות שישיות? אופציה ריאלית  כרגע, לפחות על פי הסקרים? שוב כל ההסכמות יידחו? הכל הבטחות על הקרח.

למה מורחים את המורים והמורות, למה בדיוק מחכים? במשרד האוצר ובהסתדרות המורים אומרים שלא מדובר בעיכוב, אלא ברוטינה שמתרחשת בסיומו של כל מו"מ על הסכם שכר. ככה זה עובד

50 יום? רוטינה? לא הגזמתם? האסרו חג אגב שהובטח להורים שיבוטל התקיים אתמול במלואו. הים אותו ים. פלא שהמורות והמורים וההורים מאוכזבים וממורמרים? אתמול פתחנו בסדרת טורים על מה שלא יעסיק את הפוליטיקאים  לפני הבחירות.

אז גם זה לא מעניין אותם. רק שמנו את זה כאן.