"כ־60% מבני הנוער לא שמעו על רצח הספורטאים מעולם"

"אני מבקש סליחה בשם גרמניה, נכשלנו". זה קרה במינכן לפני 50 שנה. טבח הספורטאים הישראלים שם. הסליחה הגיעה 50 שנה מאוחר מידי, אבל גם זה משהו. 

אנקי שפיצר, אלמנתו של אנדרי, אחד מ־11 הנרצחים, דיברה שם אל אנדרי, על אדמת מינכן בטקס האזכרה, ואמרה בין השאר כך: "הייתי פה גם לפני 50 שנה, הייתי בחדר המלא בדם, ותהיתי אם כך בילית את השעות האחרונות. הם הרגו אותך ואת התקווה והחלומות. החור בלב שלי לעולם לא יתמלא, אבל אתה ואני יכולים לנוח עכשיו".

בסקר מיוחד שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב בני נוער השבוע לציון 50 שנה לרצח, מתברר שכ־60% מבני הנוער לא שמעו על רצח הספורטאים מעולם. וזה מן הסתם לא הנושא המשמעותי היחיד שבני הנוער לא שמעו עליו ולא ידעו עליו.

הנה עוד נתון: 40%, רק 40% מבני הנוער, נמנים היום על תלמידי החינוך הממלכתי הכללי. איפה 60% הנותרים? בממלכתי דתי, בחינוך החרדי ובמגזר הערבי. פחות ופחות סטודנטים נרשמים ללימודי מדעי הרוח באקדמיה, את מקצועות מדעי הרוח בחינוך העל יסודי הם ברירת מחדל.

צרפו לזה את הסירוב העקבי לשילוב לימודי ליבה בחינוך החרדי. צרפו לזה את מגמת הירידה במספר המתגייסים מידי שנה. זה מטריד וזה מדאיג. אבל זו הדמוגרפיה, ומדינת ישראל עוברת שינוי, וזה יקרה הרבה לפני 2050.